תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן ק

ועל א) הסוס בו יותר מכדי שאילתו ונכחש מחמת מלאכה דשלא בעת שאלה אם סוס זה לשכירות עומד ב) או אדעת' דאגרא נחית רצה שכרו נוטל רצה פחת שלו נוטל ואי אדעת' דמילתא דגזלונתא אין לו אלא פחת שלו כי הא דאיתמר התוקף ספינתו של חברו ועשה בו מלאכה רב אמר שכרה נוטל רצה פחתה נוטל ושמואל אמר אינו נוטל אלא פחתה אמר ר' פפא ולא פליגו הא בספינתא דקיימא לאגרא והא בספינת' דלא קיימא לאגרא ואי בעי תימא דהא והא בספינתא דקיימא לאגרא הא דנחית אדעת' דאגרא והא דנחית אדעת' דספינתא דגזלנותא ואם סוס הוא אינו עומד לשכירות ג)‏ ואינו נוטל הפחת שנפחת מחמת מלאכה דשלא בשעת שאילה ... לפי ד) שהראוני מן השמים כך דעתי נוטה שאם הם זרקו הטיט יש כאן גרם היזק וגם פשיעה וגרמ' בנזקין אסור דקיימא לן דדיינינ' דינא דגרמי ומחוייב לשלומי דאיכא למילף ה) דתנן אבל אם הוליכ' למקום גדודי חיות וליסטים אין אילו אונסים ואמר ליה אביי לרבא אשכחיה ואמר ליה גנבא סריא אדוכתא פלניא יתיבנ' ו) כן וכאן גברא איכ' בהדן כן וכן כלבי איכ' בהדן כן וכן זיקאתא פסוקי לן ואתא ואזל ושקל מיניה מאי אמר ליה הרי הוליכו למקום גדודי חיה וליסטים התם טעמא מאי דאיהו גרם לגנבא למשקל הכי נמי אינהו גרמו לשוללים למיתי ולמשקל משום טינא דרמי עלייהו אבל אם לא זרקו עליהם הטיט אלא עברו כגון שטעונין אין עליהם חובה של כלום ומן שמיא קנסו והכי דינא.