לדלג לתוכן

תשובות חכמי צרפת ולותיר/סימן יד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

א) הלכה בועל בעילת מצוה, יפרוש מטתו ויכבה האהבה, הלכה ב) בועל בעילת מצוה ופורש בתנוקת מפני צחצוחי זיבה ותשב שבעה נקיים חוץ מיום שנבעלה בו אבל לדבר עמה ולישב אצלה לא נהגו רבותינו איסור באותו דם בתולים וא"ר זירא בנות ישראל החמירו על עצמן שאפי' רואות טפת דם כחרדל יושבת עליו שבעת נקיים. צריכה אשה לחוף ראשה בחמין ולסרק שערה קודם טבילה וביום תהא חופפת כדי שתראה ותחוף יפה ואם לא היה ג) לחוף באותו יום שביעי הרי זו חופפת בלילה סמוך לטבילתה ושאר כל גופה אינו צריך בדיקה שלא החמירו כל כך אלא לטהרות וקא מפרש במס' נדה הני מילי לטהרות אבל לבעלה מותרת ד) ואשה יום שהיא פוסקת נדתה צריכה שתרחוץ כל גופה בחמין ותפשוט בגדי נדותה ותלבש בגדי טהרה ותתחיל לישב שבעה נקיים ואע"פ שרוחצת צריך בעלה לפרוש הימנה מאכיל' ושתייה ומלישב אצלה מתחלת ראייתה עד שתשב שיעברו עליה ז' ימים כדכתי' שבעת ימים תהיה בנדתה ואותה שבעה שהיא יושבת מרחיצה ועד שעת טבילה הן נקרין ימי לבון ה) ואשה כשהי' טובלת לא תטבול אלא בלילה כדאמר ליה ר' פפי לרבא מכדי כולהי האידנ' ספק זבות שווינהי רבנ' לטבלו ביממ' בשבעה קניים ומסקנ' אבל אמרו חכמים אסור לעשות כן שמא תבוא לידי הספק כשתהא עוסקת בטהרות באותו היום בסמוך לטבילה ותראה דמים מפני שהוחזקו בדמים וא"כ יש לחוש שמא תבעול בו ביום ורחמנ' אמר שבעת ימים תהיה בנדתה וטובלת ליל שביעי ושלא בזמנה אסורה לטבול ביום משום סרך בתה אי לאו משום אונסה וכדמפרש במס' נדה ותו דאמר לעיל ושוין ב"ש וב"ה בטבילת לילה לזבה שאינה טבילה הואיל ודרכה לטבול ביום ו) והכי דכי נמי נדה הואיל ואין טבילת' בלילה כי טבלה ביום לא עלתה לה טבילה וכן קצור מפי מורינו ז"ל שבעת ימים תהיה בנדתה בהוויית נדה תהא עד שתבא במים לטבילה כן מפורש בתורת כהנים וכן הועתק מנימוקי מסכת שבת רבינו שלמה מ"כ.