תשובות הרשב"א/חלק ז/תמז
ששאלת מהו להפר חרמות בשבת ואפילו לדבר מצוה: תשובה דע שכך שנינו במסכת שבת בפ' אחרון מפירין נדרים בשבת ונשאלין לנדרים שהם לצורך השבת לפי שאין הבעל יכול להפר אלא ביום שמעו והלכך אם לא יפיר אותו היום לא יוכל להפר לעולם והוה ליה כצורך היום. אבל התר נדרים לצורך השבת דוקא או לצורך מצוה שאין לך צורך מצוה גדול מזה אבל שלא לצורך השבת לא דהא אפשר לחכם להתיר לאחר השבת. והילכך בחרמי צבור נראין שרשאין לעשות כן שכך נהגו ומנהגן של ישראל תורה הוא ואולי יש להם על מה שיסמוכו לפי שאין כנופיא אלא בשבת ואולי אם לא יתירו בשבת לא יתקבצו ביום אחר ונמצא שאין לו היתר לעולם ועל זה סמכו להתיר אפי' בשבת כעין הפרת נדרים וכו' מאי קאמר מן הטעם הזה שאם יעבור השבת שוב לא יוכל להפיר: