תשובות הרשב"א/חלק ז/קסב
עוד השיב זה לשונו דכל המבואות שלנו דינן כחצר וצריכא פס ארבעה או שני לחיים שאין לנו עכשיו מבוי כדינו דגרסינן בפ' הדר (עירובין ד' ע"ד ע"א) אמר רב אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחים לתוכו ושמואל אמר אפי' בית אחת בחצר אחת ור' יוחנן אמר אפילו בחורבה והלכה כרב דגרסינן בפ"ק (ד' י"ב ע"ב) אמר רב נחמן נקטינן אין המבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהיו בתים וחצרות פתוחות לתוכו ויהיה ארכו יתר על רחבו פרש"י ז"ל שתי חצרות ולכל חצר שני בתים וכן הוא בירושלמי אין מבוי בלא שני חצרות ואין חצר בלא שני בתים וה"ר דוד ז"ל כתב דאפי' בית אחד לחצר אחת ויש פוסקים כר' יוחנן דהוא מיקל בעירוב. ונראה לי להלכה דצורת פתח מכאן ולחי אחד מכאן סגי דההיא דשני בתים בשני צידי ר"ה (עירובין ו') מיירי מאיש אחד ואנן שתי חצרות משני בני אדם בעינן וכן בבתים והראיה אב ובנו רב ותלמידו אינן צריכים לערב (שם [עירובין] ע"ג) ומבוי שלהם ניתר בלחי וקורה כלומר לקולא דחזו לשנים ואעפ"כ אמרו אין מערבין רשות הרבים בכך אלא בצורת פתח דבכל מילי גם כן סגי בצורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן וכדאמרינן (שם [עירובין] ו') כיצד מערבין רה"ר עושה צורת פתח מכאן ולחי או קורה מכאן ואם תאמר א"כ לימא בכך הוא דלא מערבא ועדיפא מינה נקט. וא"ת וההיא על כרחין בצורת פתח מצד אחד כדין כרמלית ואעפ"כ צריך שני לחיים לא היא והנכון להצריכו פס או שני לחיים וכן כתב הר"מ מקוצי ז"ל: