תשובות הרשב"א/חלק ו/רפו

להרי"ף ז"ל

שאלה [כאן יש הערת המגיה בגוף הספר] א' מן החברים גנב ספרי פירושים לחברו וכשתבעו ממנו נשבע ש"ח שלא יחזירם לו עד שיעתיק אותם ויש שהורו שמותר לגונבם.

תשובה הגנב הטוען עיל"ם [אולי צ"ל עיל"ה [= עם יתר לומדי ההיתר]] טעו ושלא כדין עשו שזה שהורה שמותר לעשות כן והורה לו משום שמתלמד ד"ת שהיא מצוה ומותר טעה. משום שאמרו לולב הגזול והיבש פסול ואיתמר עלה משום דמצוה הבאה בעבירה הקדוש ברוך הוא שונאה שנאמר ביה אוהב משפט שונא גזל בעולה. הילכך הו"ל בהוראתו חוטא ומחטיא והגונב יש עליו ג' לאוין א' משום גונב וא' שנשבע שלא יחזיר אותם והו"ל עובר על ד"ת וא' משום גזל לפי שהוא גוזל שלא מדעת. ואעפ"י שהגזלה בכלל הגניבה הוא אלא שנסתר בלקיחתן משום שאמרו אל תגנוב את שלך מאחורי הגנב שלא יתראה עליו כגנב ואם אסור בשלו כ"ש בשל אחרים. ואף אותה המצוה שנתכוין לה לא עלתה בידו שאמרו לולב הגזול והיבש פסול שלא עלתה מצוה בידו ע"כ.