תשובות הרשב"א/חלק ו/ערב
לסרקסטה
שאלתם ראובן נפטר לבית עולמו ונתן כל נכסי עזבון מורישו לשמעון מקרקעי ומטלטלי. ובכלל מתנה זו היה שדה ידוע מאבותיו. ואחר מתנה זו נתנה רחל אלמנת ראובן אותו שדה ללוי ושלא נשבעה שבועת אלמנה וב"ד לא עשו גוביינא. אח"כ עשה לוי שטר הודאה לרחל בקנין וכך כתוב בו מחמת שאני מודה הודאה גמורה שאותו שדה שהוא בשדה פ' שמצרניו פ' ופ' היה של ראובן הנז' ואחרי מותו נתנתו לי רחל אלמנתו. והריני מודה בפניכם שע"מ כן וכן נתנתו לי רחל אלמנתו והריני מודה שמכח המתנה בלבד ירדתי תוך שדה הנז' וקנינו מלוי לרחל ולוי מחזיק בשדה ולא עלו לו עדיין שני חזקה, הודיעני שטר הודאה זה אם הוא עדות לראובן ששדה זה היה של ראובן ואם יצטרך שמעון להביא ראיה אחרת ואם יצטרך שמעון לעשות מחאה תוך שלש שנים אם לאו.
תשובה הודאה גמורה היא זו ומעתה אין יכול לוי לטעון שלא היה של ראובן שכבר הודה. אבל שמעון צריך לעשות מחאה תוך שלש דיכול לוי לטעון חזרתי ולקחתיו ממנו כשידעתי שלא היה של רחל אלא של שמעון או שהיה לשמעון תביעה עליו לקחתיו ממנו דאמינא אזבון דינאי. ומה ששאלתם שלא נכתב עדין שטר ההודאה ושאלתם אם יש להוסיף עוד בשטר ההודאה כדי שיהא ממנה ראיה ביד שמעון כשיתבע השדה מלוי. אומר אני שאם הוסיף בשטר ההודאה כן ולא יהא רשות בידי לעולם לטעון שחזרתי וזכיתי בשדה זו מכח מכר או מתנה שמכרתו או נתתו לי רחל או א' מב"כ ראובן בעלה. אלא יברר טענתו בשטר או בעדים כשרים אם הוסיף וכתב כן לא יוכל לוי לשוב ולטעון שום דבר.