לדלג לתוכן

תשובות הרשב"א/חלק ה/נט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


סימן נט

[עריכה]

שאלת: עוקה, שהתקינוה למקוה, וממשיכין לה מים מן הנהר דרך צנור, דאין בו בית קבול ואפילו לקבל צרורות, מהו לטבול באותה עוקה? מי חיישינן לריבוי נוטפין על הזוחלין, וכאותה שאמרו (בשבת דף סה:) באבוה דשמואל, דעביד מקואות לברתיה, או לא?

תשובה: לא אמרו פסולין, אלא לטבול בנהר, ולפי שאין הנוטפין מטהרין, אלא במקוה. לפיכך חשש אבוה דשמואל (שבת דף סה:), שמא רבו הנוטפים, ובהך זחילה אינן מטהרין. אבל בממשיכין, אין כאן בית מיחוש.