תרגום:זהר חלק ג רצו ב

^חזור

שרה זו, כאשר מתחברת עם המלך, כל העולמות מתברכים, וונמצאים בשמחת הכל. כמו שזכר כלול בשלש, ומסיים בשלש. הכל כך, וסיום כל הגופות כך, והשרה אינה מתברכת, אלא בכלל שלשה אלו, שהם נצח הוד יסוד, ורווים ומתברכים במקום הנקרא קדש הקדשים שלמטה. ככתוב, "כי שם צוה יי' את הברכה".

שהרי שתי דרגות הם למעלה ולמטה. ובגלל כך אין רשות לבוא שם, חוץ מכהן גדול, שבא מצד החסד. משום שלא נכנס לאותו מקום למעלה, אלא זה שנקרא חסד, ונכנס בקדש הקדשים, ומתבסמת הנקבה. ומתברכת אותו קדש הקדשים בתוך לתוך, ממקום שנקרא ציון. ציון וירושלם, שתי דרגות הם, אחד רחמים, ואחד דין. ציון, דכתיב "ציון במשפט תפדה". ירושלים, דכתיב "צדק ילין בה" כמו שהסברנו.

וכל חשק הזכר אל הנקבה, כאן הוא, ונקרא ברכה, שמשם יוצאים ברכות לכל העולמות, וכולם מתברכים. מקום זה נקרא קדש. וכל קדשים הזכרים נכנסים שם, באותו דרגה שאמרנו, וכולם באים מהראש העליון דגולגולת הזכר, מצד המוח העליון, ששורים בו, ונמשכת אותה ברכה בכל איברי הגוף, עד אלו הנקראים צבאות. וכל אותו משך שנמשכים מן הגוף, מתכנסים שם, ולכן נקראים צבאות, שכל הצבאות מהעליונים והתחתונים משם יוצאים. ואותו משך לאחר שמתכנס, שם הם שורים באותו יסוד קודש, וכולם לבנים לכן נקראים חסד. ואותו חסד נכנס לקדש הקדשים, דכתיב "כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם".

אמר רבי אבא, לא סיים המאור הקדוש לומר "חיים" עד שנשתתקו דבריו , ואני הכותב חשבתי לכתוב עוד, ולא שמעתי, ולא זקפתי ראשי כי האור היה גדול, ולא הייתי יכול להסתכל. תוך כך נחרדתי כי שמעתי קול הקורא ואומר "אורך ימים ושנות חיים וגו'" ושמעתי קול אחר "חיים שאל ממך וגו'".

כל אותו היום לא הפסיק האש מהבית, ולא היה מי שיבוא לתוכו, שלא יכלו, כי האור והאש היו סביביו כל אותו היום, ונפלתי על הארץ וצעקתי.

לאחר שהלך האש, ראיתי למאור הקדוש - קודש הקדשים, שנסתלק מן העולם, כשהוא מעוטף, שוכב על ימינו, ופניו שוחקות.

קם רבי אלעזר בנו, ולקח ידיו ונשק להם, ואני לחכתי את העפר שתחת רגליו, רצו החברים לבכות, ולא יכלו לדבר, התחילו החברים לבכות, ורבי אלעזר בנו נפל שלש פעמים, ולא יכל לפתוח פיו, אחר כך פתח ואמר: שלש נפילות היו, כאחד נחשבים.