לדלג לתוכן

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (הוצאות קבורה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (הוצאות קבורה) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (הוצאות קבורה), תשל״ח–1978

תקנות בדבר מענק להוצאות קבורה


ק״ת תשל״ח, 1630; תשל״ט, 1611; תש״ם, 1862; תשמ״א, 1153; תשמ״ב, 1209; תשמ״ג, 1162; תשנ״ז, 1244; תשס״א, 483; תשס״ה, 401.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 7ב ו־21 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש״ל–1970, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תשלום מענק להוצאות קבורה [תיקון: תשל״ט, תש״ם, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ג, תשנ״ז]
(א)
בני משפחה של נפגע שנפטר כתוצאה מפגיעת איבה (להלן – הנפגע) יהיו זכאים למענק לכיסוי הוצאות הקבורה על סמך הצהרה של אחד מבני המשפחה לגבי גובה ההוצאות, לפי האמור להלן:
(1)
אם הנפגע נקבר בישראל – בסכום שלא יעלה על סכום השווה לשכר הממוצע כפי שהיה ב־1 בינואר שקדם ליום הפטירה; חל פיצוי לאחר מכן יוגדל המענק בשיעור הפיצוי; בפסקה זו, ”שכר ממוצע“ ו”פיצוי“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;
(2)
אם הנפגע אינו אזרח ישראל או תושב ישראל והוא נקבר מחוץ לישראל – בסכום שלא יעלה על 1,300 דולר של ארצות הברית של אמריקה.
(ב)
לענין תקנת משנה (א) ייחשבו כהוצאות קבורה הוצאות המיועדות לאלה, כולן או חלקן:
(1)
מודעות אבל;
(2)
רכב ליווי;
(3)
העברת הגופה מישוב אחד לישוב אחר;
(4)
הקמת מצבה.
(ג)
(1)
(בוטלה).
(2)
(בוטלה).
(3)
הסכום המתקבל לפי תקנת משנה (א) יעוגל ל־10 השקלים הקרובים.
אחזקת קבר [תיקון: תשס״א, תשס״ה]
(א)
נוסף על האמור בתקנה 1, יהיו בני משפחה של נפגע זכאים למענק לכיסוי הוצאות אחזקת מקום הקבורה והמצבה, בסכום השווה לשליש מהשכר הממוצע כמשמעותו בתקנה 1(א)(1).
(ב)
המענק ישולם אחת לחמש שנים, החל בתום חמש שנים ממועד הקבורה.
(ג)
בהעדר בני משפחה ישולם המענק לפי תקנה זו למי שנשא בהוצאות אחזקת הקבר והמצבה, כנגד קבלות, ובסכום שלא יעלה על סכום המענק האמור בתקנת משנה (א).
הוצאות נוספות לבני משפחה של נפגע
(א)
לבני משפחה של נפגע שנפטר בחוץ־לארץ, או של נפגע שנפטר בארץ ובני משפחתו מתגוררים בחוץ־לארץ, ישולם לפי קבלות, בנוסף לסכום המשתלם על פי תקנה 1 סכום לכיסוי הוצאות העברת הגופה לישראל או לחוץ־לארץ, לפי הענין.
(ב)
לענין תקנת משנה (א) ייחשבו כהוצאות העברת הגופה לישראל או לחוץ־לארץ הוצאות המיועדות לאלה, כולן או חלקן:
(1)
שירותים הניתנים על־ידי מכון פתולוגי;
(2)
הסעת הגופה לנמל התעופה או לנמל;
(3)
העברת הגופה בתחבורה ציבורית בים או באויר ובתוספת הוצאות הנסיעה הלוך וחזור כאמור של מלווה אחד;
(4)
העברת הגופה מנמל התעופה או מהנמל עד למקום מגורי משפחה.
סדר העדיפויות [תיקון: תשס״א, תשס״ה]
המענקים לפי תקנות אלה ישולמו לבני משפחת הנפגע לפי סדר עדיפות זה:
(1)
בן הזוג של הנפגע;
(2)
באין בן־זוג – ילדו;
(3)
באין בן־זוג וילד – הורהו;
(4)
באין בן־זוג, ילד או הורה – כל קרוב משפחה אחר שישא בהוצאות הקבורה.
ביטול
תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (הוצאות קבורה), תשל״ז–1977 – בטלות.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום א׳ באדר ב׳ תשל״ח (10 במרס 1978).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות התגמולים לנפגעי פעולות איבה (הוצאות קבורה), תשל״ח–1978“.


א׳ בסיון תשל״ח (6 ביוני 1978)
  • ישראל כץ
    שר העבודה והרווחה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.