תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק מתוך

תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשמ״ד–1984

ק״ת תשמ״ד, 2321; תשמ״ו, 148; תשמ״ח, 822; תשנ״א, 799; תשנ״ו, 1324; תשס״ו, 837; תשע״א, 467; תשע״ג, 1120; תשע״ד, 454; תשפ״א, 1292, 1319, 1366.

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 46 ו־47 לחוק בתי המשפט, התשי״ז–1957, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

חוק בתי המשפט, תשי״ז–1957 הוחלף בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984.

1.

עתירת צו על תנאי [תיקון: תשמ״ו]

בקשה לצו על תנאי תוגש לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בדרך עתירה.

2.

תכנה וצורתה של עתירה

העתירה תפרט את פרטיו האישיים של העותר ואת הנימוקים, שבעובדה ושבחוק, שעליהם היא מתבססת, ותהא ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת וכתובה על צד אחד של הגליון עם שוליים של חמישה סנטימטרים לפחות.

3.

מען להמצאה לעותר

העותר יציין בעתירה מען להמצאה בתחומה של המדינה; מסירה למען זה תהיה המצאה כדין.

4.

עתירה תאומת בתצהיר

כל עתירה תהא נתמכת בתצהיר לפי טופס 2 שבתוספת והוא יצורף אל העתירה או יירשם בסופה; על עובדות שהן בתחום ידיעתו האישית של העותר יצהיר שהן נכונות, ועל עובדות אחרות יצהיר שהן נכונות לפי מיטב ידיעתו ואמונתו.

5.

שמיעת העותר [תיקון: תשמ״ח]

העתירה תובא לפני שופט של בית המשפט העליון והוא רשאי ליתן את הצו או להורות על הזמנת העותר לפניו או להעביר את העתירה להרכב של שלושה; הועברה העתירה להרכב של שלושה, רשאי ההרכב ליתן את הצו או להורות על הזמנת העותר לפניו, ואם היה סבור שהעתירה אינה מראה על פניה עילה רשאי הוא לדחותה על יסוד האמור בה, ללא הזמנת העותר; הורה השופט על שמיעת העותר יקבע הרשם יום ושעה לדיון.

6.

הוצאות בעתירת סרק

דחה בית המשפט את העתירה ללא הזמנת המשיב, רשאי הוא להטיל על העותר הוצאות לטובת המדינה בשיעור שימצא לנכון או להורות לרשם לעשות כן.

7.

הדיון בעתירה [תיקון: תשמ״ח, תשנ״א]

(א)

היה הדיון בעתירה יכול שיהיה על פי צד אחד.

(ב)

בית המשפט רשאי להזמין את המשיב לדיון בעתירה אם הוא סבור כי יהיה בכך כדי לסייע לבירורה היעיל והנכון; המשיב אדם שהיועץ המשפטי לממשלה רשאי לייצגו לפני בית המשפט לפי כל דין – יוזמן היועץ המשפטי לממשלה לדיון בעתירה.

(ב1)

משיב שהוזמן לדיון יגיש לבית המשפט תגובה בכתב לעתירה בשלושה עותקים עבור בית המשפט, וימציא עותק מתגובתו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין, שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט אחרת.

(ב2)

בעל דין לא יגיש תשובה לתגובת המשיב אלא ברשות בית המשפט.

(ג)

הוזמן המשיב כאמור בתקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט, בהסכמת המשיב, לדון ולהחליט בעתירה כאילו כבר ניתן הצו על תנאי.

8.

צו על תנאי והמצאה [תיקון: תשנ״א]

נתן בית המשפט צו על תנאי או צו ביניים, ימציא העותר, מיד, לבית המשפט מספר מספיק של עותרי העתירה ושל התצהירים התומכים אותה, על מצורפיה, והם יומצאו עם הצו למשיב ולכל אדם שבית המשפט או הרשם הורה עליו על ידי פקיד בית המשפט או על ידי מי שבית המשפט או הרשם הורה.

8א.

המצאת כתבי בי־דין [תיקון: תשנ״א]

בכל עת שלאחר הגשת העתירה, בעל דין המגיש לבית המשפט כתב בי־דין ימציא, בו ביום, עותק ממנו על מצורפיו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין; היו בעלי דין אחדים מיוצגים בידי עורך דין אחד, די בהמצאת עותק אחד בשביל כל בעלי הדין המיוצגים כאמור.

9.

תצהיר תשובה לצו־על־תנאי [תיקון: תשנ״א]

(א)

רצה המשיב להתנגד לעשיית הצו־על־תנאי לצו מוחלט, יגיש לבית המשפט – תוך שמונה ימים לאחר שהומצא לו הצו או תוך זמן פחות או יותר מזה כפי שיורה בית המשפט או הרשם – תצהיר תשובה לצו־על־תנאי לפי טופס 3 שבתוספת.

(ב)

המשיב ימציא עותק של תצהיר התשובה שהגיש, על מצורפיו, לכל אחד מבעלי הדין.

(ג)

בית המשפט או הרשם רשאי להורות, אף במעמד צד אחד בלבד, על הארכת המועד להגשת תצהיר תשובה.

(ד)

משיב שלא הגיש ולא המציא תצהיר כאמור אין שומעים טענותיו בדבר התנגדותו אלא אם כן הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ה)

בעל דין לא יגיש שום תצהיר נוסף אלא ברשות בית המשפט.

10.

מען להמצאה למשיב

משיב שהגיש תצהיר תשובה יציין בו מען להמצאה בתחומה של המדינה ומסירה למען זה תהיה המצאה כדין.

11.

דרישת פרטים נוספים

העותר והמשיב רשאים לדרוש מבעל דינם, במכתב בדואר רשום, פרטים נוספים ומפורטים יותר לנימוקים, שבעובדה או שבחוק, שפורשו בעתירה או בתצהיר התשובה, הכל לפי הענין.

12.

בקשה למתן פרטים נוספים

לא קיבל בעל דין פרטים נוספים שדרש תוך שבעה ימים מיום משלוח המכתב, או הפרטים שניתנו נראו לו בלתי מספיקים, רשאי הוא, תוך ארבעה עשר ימים מיום המצאת עותק מתצהיר התשובה לעותר, להגיש לבית המשפט או לרשם בקשה לצוות על מתן פרטים נוספים שימצא לנכון ותוך המועד שיקבע; הודעה על בקשה שהוגשה כאמור תומצא לכל בעל דין.

13.

תצהיר נוסף לענין פרטים נוספים

בעל דין שניתנו לו פרטים נוספים, בין על פי בקשתו ובין על פי צו בית המשפט, יהיה רשאי להגיש, תוך שבעה ימים מהיום שבו הגיעו אליו הפרטים או תוך המועד שקבע בית המשפט או הרשם, תצהיר נוסף לענין העובדות הנובעות מאותם פרטים.

14.

הוראות בית המשפט

ראה בית המשפט או הרשם שאין הפלוגתה ברורה די הצורך כדי שיוכל בית המשפט לדון בה בנוחות, רשאי הוא להורות על ניסוח הפלוגתה, או כל הוראה אחרת שתיראה לו נחוצה לבירור הענין; הסכימו בעלי הדין לפני בית המשפט או הרשם על נוסח הפלוגתה תהיה היא הענין שעל בית המשפט להכריע בו.

15.

תאריך הדיון

תאריך הדיון ייקבע בידי הרשם, זולת אם פורש תאריך הדיון בצו־על־תנאי.

16.

הגשת עיקרי טיעון [תיקון: תשנ״א]

(א)

כל צד יגיש את עיקרי טיעונו לבית המשפט בשלושה עותקים עבור בית המשפט וימציא, בו ביום, עותק מעיקרי טיעונו, במישרין, לכל אחד מבעלי הדין שלושה ימים לפחות לפני המועד שנקבע לדיון, זולת אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

(ב)

עיקרי טיעון יכללו בצורה תמציתית או טענותיו של כל צד בנקודות שהוא רשאי לטעון על פי הצו־על־תנאי וכן האסמכתאות שבדעתו להסתמך עליהן.

(ג)

ביום הקבוע לדיון יהיה כל צד רשאי לטעון בפני בית המשפט על סמך עיקרי הטיעון; רצה להוסיף טענה נוספת או להביא אסמכתא נוספת, יוכל לעשות זאת רק ברשות בית המשפט אולם אם הגיש עיקרי טיעון אין צורך ברשות בית המשפט אם היו הטענה הנוספת או האסמכתא הנוספת תשובה לעיקרי הטיעון של הצד שכנגד.

17.

סדר הטיעון

בשעת הדיון יפתח המשיב ולעותר תהיה הזכות להשיב, ורשאי בית המשפט להרשות למשיב להשיב לטענות העותר.

18.

רשות בעל דין לחקור את המצהיר

(א)

בעל דין הרוצה לחקור את מי שהצהיר מטעם בעל הדין שכנגד, רשאי בית המשפט להתיר לו לעשות כן, אם ראה צורך בכך לשם עשיית צדק.

(ב)

בעל הדין הרוצה לחקור כאמור, ימציא לבעל הדין שכנגד הודעה על כך, לא יאוחר מארבעה עשר ימים לאחר תום המועד להגשת תצהיר תשובה לצו־על־תנאי, או תוך הזמן שקבע בית המשפט; לא בא המצהיר בהתאם להודעה, לא ישמש התצהיר שלו ראיה אלא ברשות בית המשפט.

19.

צו־ביניים

בית המשפט רשאי ליתן צווי ביניים, לבטלם ולשנותם, כפי שייראה לו בנסיבות הענין.

19א.

תקופת פגרה לא תובא במנין

תקופת פגרה של בית המשפט לא תובא במנין הימים שנקבעו בתקנות אלה או שנקבעו בידי בית המשפט או הרשם, אלא אם כן הורה בית המשפט או הרשם, לפי הענין, הוראה אחרת.

20.

סמכות מיוחדת [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3]

(א)

ראה בית המשפט שנסיבות הענין ומידת הצדק מחייבות שלא להשהות את הדיון בעתירה שלפניו, רשאי הוא לדון בה כאילו לא היו קיימות תקנות 12 עד 14.

(ב)

בכל ענין שלא נקבע בתקנות אלה רשאי בית המשפט, לפי שיקול דעתו, אם ראה צורך בכך לעשיית צדק, לנהוג כדרך שנוהגים במשפט לפני בית משפט מחוזי.

(ג)

(חל על הליכים שנפתחו לפני יום 1.1.2021): האמור בתקנה 518 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, יחול בשינויים המחוייבים בבית המשפט הגבוה לצדק.

(חל על הליכים שנפתחו החל מיום 1.1.2021): (נמחקה).

21.

הטפסים

הצווים יהיו לפי הטפסים 4, 5, 6 שבתוספת והם נתונים לשימוש בתיאומים לנסיבות הענין.

21א.

החלת סדר הדין האזרחי [תיקון: תשס״ו, תשע״א, תשע״ג, תשע״ד, תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־3]

(חל על הליכים שנפתחו לפני יום 1.1.2021): הוראות תקנות 7ג, 215ה, 215ו, 472, 472א, 472ב, 497ג ו־497ד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, יחולו בבית המשפט הגבוה לצדק, בשינויים המחויבים, לפי הענין.

(חל על הליכים שנפתחו החל מיום 1.1.2021): תקנה 9(ה), פרק י״ט לחלק ב׳ ותקנות 170 ו־171 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע״ט–2018, יחולו בבית המשפט הגבוה לצדק, בשינויים המחויבים, לפי העניין.

22.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה היא ביום א׳ באלול התשמ״ד (29 באוגוסט 1984).

23.

ביטול

תקנות סדר הדין בבית המשפט הגבוה לצדק, התשכ״ג–1963 – בטלות.