תורה לשמה/תקיט
- הטעם שאומרים בנין אב ולא בנין אם.
שאלה מצינו בדברי רז"ל בתלמוד דנקטי בלשונם הטוב זה בנין אב ולא אמרו בנין אם וכן אמרו אבוהון דכולהו דם ולפעמים נקטי אם ולא אב כי הם אמרו יש אם למקרא אם למסורת הזכירו אם ולא אמרו אב למקרא אב למסורת והנה בודאי יש כונה עמוקה לחז"ל בזה. על כן יורנו מה זה ועל מה זה.
תשובה הנה ברור הוא שכל דברי חז"ל מיוסדים בחכמה ובדעת ודבר שאתלתכם כבר נשאל בו רבינו הגדול הרי"ף ז"ל והואיל והוא בתשובותיו שהם בכ"י לכן אעתיק לכם דבריו וז"ל. שאלה מפני מה אמרו חכמים יש אם למקרא ויש אם למסורת ולא אמרו אב ואמרו בנין אב זה בנה אב ולא אמרו אם ואמרו בת קול ולא אמרו קול. תשובה לא שמענו בזאת כלום אלא פעמים שאומרים לשון זכר ואומרים אב כגון בנין אב ושני כתובים וכגון בנין אב וכתוב אחד וכגון מ"ש אבוהון דכולהו דם אלא יש לומר שבמקום שעושה אותו דבר עיקר ללמד דבר אחר קורין אותו אב ויש שאמר יש אם למקרא הואיל ואין למדין ממנו לדברים אחרים אלא להודיע על מה סומכין על הקריאה או על המסורת שהקריאה אינה לשון זכר אלא לשון נקבה עכ"ל.
והנה הגם כי רבינו הגדול הרי"ף ז"ל כתב לא שמענו בזאת כלום ולא מצא טעם ברור הפרש בין זה לזה עכ"ז אחר שנגלה לנו מאורות הגדולים הן הן הדברים שגילה רבינו הגדול האר"י זצ"ל ברוה"ק על ידי אליהו ז"ל אפשר למצוא טעם מספיק לשאלה הנז' והנה כתב רבינו זלה"ה בשער טעמי המצות הנמצא אצלינו בכ"י בפ' ואתחנן וז"ל הנה הנקבה דאצילות כוללת כל מה שלמטה ממנה עד סוף העשיה כי כל בי"ע נקראים עלמין דנוקבא כנודע והנה הקבלה היא במלכות דאצילות והתלמוד בבריאה והמשנה והמדרשים והאגדות ביצירה והמקרא בעשיה, ודע כי בקבלה עצמה יש דרכים ובחינות מדרגות הרבה ונחלקים בי"ס דנוקבא דאצילות גם התלמוד כל חלקיו נחלקים בי"ס דבריאה והמשנה שהם שיתא סדרי משנה הם ביצירה אלא שהם בו"ק נוקבא דז"א דיצירה והמדרשים והאגדות והרמזים הם בשאר בחינות היצירה והמקרא בעשיה באופן זה כי התורה היא בתפארת דעשיה ונביאים הם בנו"ה דעשיה וכתובים ביסוד ומלכות דעשיה.
ודע כי מ"ש שהתלמוד הוא בבריאה הוא פירושן של המשניות עצמן שהם נקראים תלמוד אבל כל המימרות של התלמוד ושאר הדינים של התלמוד שאינן ביאור ופירוש המשניות עצמן אלו אינם בכלל התלמוד והם למטה ביצירה עם שאר אגדות והמדרשים כולם ולכן צריך האדם שבכל יום ידבק נפשו ויכלול אותה בארבעה עולמות ויקרא מקרא כנגד עשיה ואח"כ משנה נגד יצירה ואח"כ תלמוד נגד בריאה ואח"כ קבלה נגד אצילות והרי כונה זו דרך כלל עכ"ל זלה"ה ע"ש.
נמצא כי הגם שכולם הם עלמא דנוקבא מפני שבי"ע הם נקראים חיילות הנוקבא שלכן תמצא שהתורה מדברים בה בלשון נקבה עכ"ז הלימודים הם נפרטים לד' עולמות אבי"ע הנז"ל וידוע כי היצירה היא סוד זכר שהוא אב והעשיה היא סוד נקבה שהיא אם ולכן השתא מובן שפיר הטעם באומרם אם למקרא אם למסורת כי המסורת והמקרא הם בגוף הקריאה של המקראות עצמן וכבר אמרנו שהמקרא הוא בעשיה שה"ס הנוקבא הנקראת אם ולכן נשתמשו בזה בלשון אם ולא אמרו אב. אך מ"ש בנין אב וכתוב אחד בנין אב ושני כתובים וכן אבוהון דכולהו דם וכיוצא בזה הנה כל אלו הדברים הם בכלל המשניות והמימרות ושאר הדינין של התלמוד שכל אלו הם ביצירה שהיא סוד זכר הנקרא אב ולכן בדברים אלו וכיוצא בהם נשתמשו בלשון אב שהוא זכר.
מיהו להיות כי כל אלו הלימודים הנז' הם עולמות הנוקבא לכן תמצא שהתורה נמשלת לאשה ונקראת אשה. גם במשלי יש כמה מקראות שדיברו על התורה בלשון נקבה וכן בפרשיות דחומשים קורא אותה בלשון נקבה דכתיב זאת התורה וכיוצא. והיה זה שלום ואל שדי ה' צבאות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו