לדלג לתוכן

תולדות תנאים ואמוראים/ס/סומכוס בר יוסף

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי




סומכוס בר יוסף

[עריכה]

(תנא דמתניתין).

שם אביו נזכר אך פ"א בירושלמי ברכות פ"ב ה"א שאמרו שם סומכוס בר יוסף אומר כל הסומך באחד מאריכין לו ימיו ושנותיו, והמאמר מובא ברכות יג: ושם סתם סומכוס.

והיה בר א"י כמפורש ב"ב עג., ובספר דרכי המשנה נפל טעות שהיה בבלי.

הוא היה תלמידו הגדול דר"מ, וכמו רבו שאמרו עליו שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו יען שהיה חריף גודל, כן נאמר על תלמידו כעירובין יג: תלמיד אחד היה לר"מ וסומכוס שמו שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה מח' טעמי טומאה וכו'.

ומה שמצינו סנהדרין רפ"ד תלמיד ותיק היה [לר"מ] והיה מטהר את השרץ וכו' ההוא תלמידא קטוע מטורא דסיני הוה, לא קאי אסומכוס כי תיבת לר"מ היא הגהה מאיזה מעתיק כי המאמר מובא עירובין יג: ושם תלמיד אחד היה "ביבנה", וידוע שר"מ היה באושא.

ונזכר במשנה שלש פעמים בעירובין פ"ג מ"א שאומר מערבין לישראל (אך) בחולין, ושני פעמים בשם ר"מ כב"מ פ"ו מ"ה וחולין פ"ה מ"ג. וב"ק מו. אר"י אמר שמואל זו (משנתנו) דברי סומכוס.

ובברייתא אמר משום ר"מ יומא יח., יבמות צ., כתובות לו., ב"מ פ., נדה ח: כא:.

והיה גדול כ"כ עד שר' נתן שאל תואה מפיו ככתובות נג. ששאלו ר"נ איך אמר ר' יהושע, וזה יען שידע ר"נ שר"מ מסר לו רובי תורתו.

וכן חולק עם ר"נ כב"ב עג., ועם ר"א בן יעקב כב"מ כט:.

ובנזיר מט: יסופר שלאחר פטירתו של ר"מ א"ר יהודה אל יכנסו תלמידי ר"מ לכאן מפני שקנתרנים הן - דחק סומכוס ונכנס אמר להם כך שנה לי ר"מ - כעס ר' יהודה - א"ר יוסי יאמרו מאיר שכב, יהודה כעס, יוסי שתק, תורה מה תהא עליה?

דבריו בהלכה מצינו שבת כו. אמר כל היוצא מן הבשר אין מדליקין בו אלא בשמן דגים.

ושם כז: סוככת בטווי פסולה.

וב"ק יז: צרורות וחזיר שהיה נובר באשפה - תרנגולים שהיו מפריחין - מהדסין - והזיקו משלמין נזק שלם.

ושם עה. בדין תשלומי ד"וה.

ושם קיב. הגוזל והניח לבניו, גדולים חייבים להחזיר, קטנים פטורין.

ודינו המפורסם בכל הש"ס ממון המוטל בספק חולקין בלא שבועה כב"ק לח: מו., ב"מ ב: ו. צח: ק., ב"ב קמא..

והדין בב"מ סט. שחייב לטפל באתונות יח' חדש.

וב"ב סג. האומר תנו חלק לפלוני בכור אין פחות מרביעי.

ושם יב. אמר סומכוס האומר לחבירו מנת בכרם אני מוכר לך לא יפחות מג' קבין ור' יוסי אמר אין אלו אלא דברי נביאות.

ובהוריחות ג: חולק עם ר' אלעזר.

והיה בקי בלשון יון כנזיר ח: שאמר הן אחת, דינון שתים וכו' והוא לשון יוני.

וכן נזכר תענית יז..

האומרים בשמו מצינו אך יהודה בן נקוסה כב"ק לט:.

וכפי הנראה האריך ימים, כי כשבא רב לא"י וזה היה בל"ס כבר כשהיה רבי נשיא אז היה עדיין סומכוס בחיים ככתובות פא. א"ר אבא שאלתי את סומכוס, ופי' רבינו האי גאון שזה ר' אבא הוא רב כדמובא בערכו באריכות.