תולדות תנאים ואמוראים/ב/בן כוזבה או כוזיבא
בן כוזבה או כוזיבא
[עריכה]קרוב מאוד לומר ששמו היה שמעון בן כוזיבא, והוא שם מקום או שם משפחה הנזכרת בדה"יא פ"ד-כב.
ונזכר בשם זה באיכ"ר פ"ב פסוק בלע, שני אחין היו בכפר חרוכא ולא הוון שבקין רומאי עבר תמן דלא הוי קטלי יתיה, אמרי כל סמא דמילה ניתי כלילא דאדריאנוס וניתיב בראשו של שמעון, ובירושלמי תענית פ"ד ה"ה-כא. א"ר שמעון עקיבא רבי היה דורש דרך כוכב מיעקב דרך כוזבא מיעקב, ור"ע כד הוה חמי לבר כוזבה הוה אמר דין הוא מלכא משיחא.
ומזה הוציא הרמ"בם בסוף ספר משפטים שר"ע היה נושא כליו של בן כוזיבא, ובלי שום ספק שאין כוונת הרמ"בם שהיה ר"ע נושא כליו ממש שדבר זה אי אפשר שהרי ר"ע היה אז לערך קד שנה, אך כונתו יען שר"ע שהיה אז ראש הדור כולו ור"ע אמר עליו שהוא מלך המשיח ופרסם גבורותיו בכל ערי ישראל ועי"ז נקבצו אל בן כוזיבא רבבות אלפי ישראל, כמו שאמרו שם באיכ"ר ובירושלמי שמאתים אלף שולפי חרב התקבצו תחת דגלו, ובחן את כל אחד ואחד וצוהו שיקוץ בחרבו אחת מאצבעות ידיו, אך כששמעו חכמי ישראל שלחו לו עד מתי אתה עושה את ישראל בעלי מומין? ומני אז בחנן אם יכלו לעקור ארז מן הלבנון כשרוכבין על סוסן, ואז התאספו תחת דגלו עוד מאתים אלף, ויסופר שם מגבורתו שאבני הקלע שזרקו האויבים על ברכיו היה משיב אחור בכוח גדול כ"כ עד כי הכה במחנה אויביו מכה גדולה.
ור"ע כשראה גבורתו קיווה באמת שהוא מלך המשיח, אבל ר' יוחנן בן תורתא א"ל עקיבא, יעלו עשבים בלחייך ועדיין בן דוד לא בא.
ובר כוזיבא התבצר בעיר ביתר, וכפי הנראה יסד שמה גם סנהדרין מכל גדולי ישראל עד שאמרו סנהדרין יז: שהיה שם שלשה חכמים שידעו כמה לשונות, מלבד בתי כנסיות ובתי מדרשות הרבים עד שהתפארו גם התלמידים הקטנים לאמר אם יבאו השונאים עלינו, במכתבין הללו אנו יוצאין ודוקרין אותם.
ובר כוזיבא הוציא גם מטבעות על שמו כב"ק צז: מעות כוזביות ירושלמית ופרש"י מטבע של בן כוזיבא וירושלמית היו. ועשה מלוכה על ישראל שלש שנים ומחצה כיבמות עב. שאמרו הרבה מלו בימי בן כוזיבא (ופרש"י שמשכום עכ"ום באונס בכרך ביתר וגברה יד בן כוזיבא ונלחם בהם ונצחום ומלך על ישראל ג' שנים ומחצה), ובאמת כן הוא בירושלמי תענית פ"ד ה"ה שג' שנים ומחצה צד אדריינוס על כרך ביתר, וכסנהדרין צז: שמלכותו נמשכה אך ב' שנים ומחצה.
וסיבת מיתתו יסופר באופנים שונים, בסנהדרין צג: יסופר שבר כוזיבא מלך ב' שנים ומחצה א"ל לרבנן אנא משיח, אמרו לו במשיח כתיב דמורח ודאין נחזי אנן או מורח ודאין כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוהו, ובירושלמי בתענית שם ובאיכ"ר שם יסופר שר' אלעזר המודעי דוד בר כוזביא היה בביתר והיה מתפלל בכל יום ואמר רבון העולמים אל תשב בדין היום והחסיד הזה נתן כח ועצמה לכל חיילי בר כוזיבא לעמוד על נפשם ולהלחם בכל מאמצי כחם נגד האויב הגדול.
ובחיל הרומאים היה כותי אחד שידע את סוד גבורתם ויאמר לשר צבא רומי שכל עוד אשר התרנגולת הזאת מפתלשת באפר לא תוכל להם ועתה אלכה נא ואראה איך לפנותו מן הדרך, ויתגנב אל העיר ויבא אל בית ר"א המודעי ומצאו עטוף בטליתו ויתפלל לה' ויעש הכותי א"ע כלוחש לו דבר מה באוזנו, ור"א לא ידע מאומה מכל הנעשה סביבותיו, והאנשים שראו המעשה תפסו את הכותי והביאוהו לפני בר כוזביא, והפחידוהו שיגיד האמת מה שדיבר עם ר"א, ויען בחנף וכמרמה כי ר"א מסר לו סוד שרוצה להסגיר את העיר ביד הקיסר, וכשקרא בר כוזביא לר"א וישאלהו מה דביר עם הכותי ענהו כי לא ידע מאומה וכי לא ראהו, ויתמלא בר כוזיבא חמה ויבעט בו ויפול ר"א הקדוש והטהור שדוד מת ארצה ויצתה ב"ק ואמרה "הוי רעי האליל עזבי הצאן, חרב על זרעו ועל עין ימינו, הרגת את ר"א המודעי זרוען של ישראל ועין ימינן לפיכך זרועו של אותו האיש יבש תיבש ועין ימינו כהה תכהה".
ומיד נלכדה העיר ונהכג בן כוזבה, והביאו את רישיה גבי אדריינוס ושאל מאן קטליה א"ל חד כותאי אנא קטליתיה א"ל הראני פטומיה ומצא נחש כרוכה עליו אמר אילולי אלהא דקטליה מאן יכיל קטליה.
והראב"ד מביא בספר הקבלה וז"ל ובימי אלו (ר"ע וחבריו) עמד אחד ושמו כזוביא וטען שהוא משיח בן דוד ושלח ידו במלך דמסטיאון מלך רומי והרג משנהו שהיה בא"י - ומלך כוזיבא זה בביתר שנת נב לחורבן הבית ומת במלכותו, ומלך בנו שמו רופוש - ומת ומלך בנו בשם רומילוס ובימיו עלה אדריינוס והחריב את ביתר בשנת עג לחורבן הבית בט' באב, והרג את רומליש ואז היו הרוגי מלכות.