תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אלכסנדרי
ר' אלכסנדרי
[עריכה]זה דבר ברור שר' אלכסנדרי היה בדור השני והשלישי לאמוראי דא"י כמפורש כתובות עז: כשנפטר ר' חנינא בר פפא ואיפסק עמודא דנורא קרב לגביה ר' אלכסנדרי ואמר עשה בשביל כבוד חכמים, וידוע שר"ח בר פפא היה חברם של כל תלמידי דר' יוחנן כמבואר בערכו.
ור' אלכסנדרי קיבל הרבה מרי"בל שאמר בשמו כברכות נט., יומא נג:, סנהדרין צח..
וכן קיבל מר' יוחנן כב"ר פע"א-ז, תנחומא לך-א שאמר בשמו.
וכן מצינו נדרים מא. שאמר בשמיה דר' חייא בר אבא ואע"פ שהיו כמו חברים אך יען שר"ח בר אבא קיבל הרבה מרי"בל, לכן קיבל הוא ממנו וכדמוכח שם שאמרו ואמרי לה ארי"בל.
ומה שמצינו ר"ה פ"ד ה"ח, תנחומא תצא-יז רי"בל בשם ר' אלכסנדריא, בל"ס נשתבש הגרסא וצ"ל להיפוך, כי המאמר דר"ה מובא בפס' רבתי פ' בחודש השביעי ושם מפורש ר' יהודה בן לוי ובר"ה הוא בר"ת רי"בל.
הוא היה דרשן גדול וכל מאמריו המה אך באגדה.
ונשאר לנו ממנו תפלתו היקרה, ברכות יז. שאמר בתר דמצלי רבון כל העולמים ג"וי לפניך שרצוננו לעשות רצונך ומי מעכב שאור שבעיסה ושעבוד מלכיות יר"מ שתצילנו מידם, וכן מד' תהלים פ"כה-ב אמר ממה שאתה מחדש אותנו לבקרים של גליות אנו יודעין שאמונתך רבה לגאלנו, ומזה נוכל להבין שבימיו כבר היו גזירות וצרות בא"י.
ובע"ז יט: יסופר שהיה הולך ומכריז מאן בעי חיי בגוף כו"ע לגביה הוציא להן ספר תהלים והראה להם הפסוק מי האיש החפץ חיים נצור לשונך וכו'.
ונזכר פסחים פז: שאמר ג' חזרו למטעתן, ובמגילה יז: אמר מפני מה קבעו ברכת השנים בתשיעית כנגד מפקיעי שערים, ובסוטה ה. כל שיש בו גסות הרוח אפילו רוח קימעא עוכרתו, ושם י. ותשב בפתח עינים - בפתחו של אברהם אבינו, ובסנהדרין כב. מאמרו היקר כל אדם שמתה אשתו בימיו עולם חשך בעדו, ושם צג: צט: כל העוסק בתורה לשמה משים שלום וכו', ובחגיגה ה. שמת תלמיד בשיבבותיה ואמר אי בעי האי מרבנן (להלוך בדרך טובים) הוה חיי.
ומד' תהלים פ"טז ר"ה בשמו כל מי ששמוע קללתו ושותק נקרא חסיד, (ושם ר"פפו גרס שר' אבהו אמר בשמו) ושם פ"קב-ג ר' אחא בשמו אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בו.
ובתנחומא מקץ-טז אמר אשרי אדם שיסורין באין עליו והקב"ה אומר להם די, ובסוף מע"ש מצינו ר"ה בר אחא בשמו.
ועוד נזכר ע"ז ד., ברכות פ"ב סה"ג, תנחומא לך-א, וירא-כ, משפטים-א, תשא-יד, (בהר-ג שב"ג בשמו), מד' תהלים פ"ד-ג, פ"ה-י, פ"ט-יא, פצט-ג, ומה שמצינו יומא נג: שאמר בשם רי"בל - אמר לו רב מרדכי הוא ט"ס כי רב מרדכי היה תלמידו דרב אשי כביצה ו.. וגרסת ר"ח עיקר שגורס דברי רב מרדכי שם אחר דברי ר' חייא בריה דר"ה, וכן נזכר בזמר מדה"נ בראשית פ' תוצא.