לדלג לתוכן

שערי אורה (חב"ד) שער החנוכה א ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
ג)

והנה כדי להפוך הז' מדות רעות לגמרי מכל וכל אינו אלא ע"י שרש ומקור המדות דוקא והוא בחי' אור החכמה שנק' אב כידוע שהוא האור הראשון שממנו מקור תולדות המדות דקדושה כי ז' המדות אינן רק נרו' שמאירים מאור החכמה וכידוע שהחכמה נק' אור וכמ"ש בזהר ע"פ יהי אור כו' וכמו החכמה שלמטה היא תאיר אור השכל לראות בעין השכל כל דבר הנעלם כמו איזהו חכם הרואה את הנולד ועתיד להיות וכן מאיר עיני חכמים להורות את האמת מתוך השקר וכמו שבהאיר אור ילכו בדרך הישר מה שאין כן בחשך ילכו בדרך עקלתון והיינו שיטו מן הדרך האמת וז"ש הכסיל בחשך הולך והיינו כאשר אור החכמה מאיר במדות לא יטו ימין ושמאל לעולם ומפני ריבוי האור העצם דחכמה במדות אז יאיר גם בחשך שהן המדות הטבעיות שמעורבים ברע הרבה כנ"ל שיהופכו גם הם לטוב כי מפני האור העצם דחכמה כ"ח מ"ה ידחה גם החשך הגס המסתיר כו' וכנראה בחוש בכל איש מישראל כאשר בחי' כח מ"ה שבנפשו מאיר בתקפו שהוא בחי' ביטול עצמי ומקורי מצד שרשו בחכמ' עילאה דאצי' שנק' אב כמו כי אתה אבינו כידוע אז יש ביכולתו למס"נ על קדה"ש בפ"מ להפוך לבו הטבעי ברע לטוב וכן להתעורר בתשובה שלימה בכלות הנפש בפ"מ כתשובת ראב"ד שיצאה נשמתו בבכי' וזהו רק מצד אור דחכמה (שלא הי' בה שבירה כלל וכמ"ש ימותו ולא בחכמה להיותו בבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד) וע"כ בהאיר אור דכ"ח מ"ה זה בכל מדה ומדה שבלב הטבעי יהופך לטוב בהזדככות מן הקצה לקצה בבחי' עצמיות ולא לפי שעה בלבד כמו מדת האהבה לא יומשך לרע כלל ולא יתלהב באש זרה כלל וכלל מצד אמיתית הביטול וההזזה מכל עצמותו לה' לבדו בעצם נקודות רצונו בל ימוט לעולם וד"ל: