שמות רבה כ ב

ב. [ עריכה ]
דבר אחר "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה" הדא הוא דכתיב (ירמיהו נ לג) "כה אמר ה' צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה (וגו') גואלם חזק ה' צבאות שמו" משל למה הדבר דומה לאדם שהיה לו פרדס אמר לו חברו מכור לי את הפרדס הזה מכר לו במנה ולא היה יודע בעל הפרדס מה בתוכו אמרו לו בכמה מכרת את הפרדס אמר להם במנה אמרו לו יש בו זיתים במאה מנה גפנים במאה מנה רמונים במאה מנה מיני בשמים במאה מנה וכן כל מין ומין במאה מנה אמרו לו ולא היית יודע מה אתה מוכר ומה יש בפרדס (שיר ד, יג-יד) "כפרים עם נרדים נרד וכרכם" ואילו לא היו של לוקח אלא מעיינות שבתוכו די שנאמר (שם, טו) "מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון" התחיל המוכר תוהא כך היה פרעה כששלח את ישראל לא היו לפניו כלום אמרו לו גדולי מלכות מה עשית אילו לא היה בידם אלא הבזה לבדה דיים שנאמר (שמות יב, לח) "וגם ערב רב עלה אתם" ולא עוד אלא שכמה עשירים היו בהם כמה חכמים וכמה בעלי אומניות שנאמר "שלחיך פרדס רמונים" כמה אנשים ונשים וטף היו שנאמר "וכל שוביהם החזיקו בם" מה כתיב אחריו "גואלם חזק ה' צבאות שמו" באותה שעה התחיל קורא ווי ווי ויהי בשלח: