לדלג לתוכן

שמות רבה ה יט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< · שמות רבה · ה · יט · >>

יט.    [ עריכה ]

"ויצאו נוגשי העם ושוטריו" כיון שגזר כן הלך משה למדין ועשה ששה חדשים ואהרן היה יושב במצרים ואותה שעה החזיר משה אשתו ובניו (במדין) [למדין]. אתם קחו לכם תבן ויפץ העם בכל ארץ מצרים מפני שהיה משה במדין אמר להם הקדוש ברוך הוא למחר אני מביא עליהם מכות והם אומרים פרעה חוטא ואנו לוקין כיון שישראל יוצאין להביא תבן ולעשות היה המצרי רואהו בתוך שדהו ומשבר את שוקיו לפיכך ויפץ העם. "והנוגשים אצים לאמר" אלו מצריים הרשעים שהיו דוחקים בהן ואומרים להם כלו מעשיכם אבל השוטרים לא היו אצים שהם כשרים והיו רואין אותן בצרה גדולה ולא היו דוחקין עליהם: