שמות רבה ג ז
"ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר לבני ישראל ה' אלהי אבותיכם" לך ואמור להם בשמי שהוא מדת רחמים בו אני מתנהג עמהם בזכות אבותם. ותדע שעל אבות אברהם יצחק ויעקב אני אומר, הדא הוא דכתיב: "ה' אלהי אבותיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם".
וכששמע משה כך, שלא הזכיר אביו כשם שעשה בתחלה אמר לפניו: רבונו של עולם יש חוטאים בשאול אמר לו לאו אמר לפניו לשעבר אמרת שמך על אבי ועכשיו סלקת אותו. אמר לו: בתחלה פיתוי פתיתי אותך, מכאן ואילך- דברי אמת אני מדבר עמך.
"זה שמי לעלם" - חסר וא"ו, שלא יהגה אדם את השם באותיותיו; "וזה זכרי לדור דור" - שאין אומר אותו אלא בכינוי: