שירים (שאול טשרניחובסקי)/כל שירי/בתי נפש לעשתרת

בָּתֵּי נֶפֶשׁ לְעַשְׁתֹּרֶת / שאול טשרניחובסקי

מֵאַשְׁמֹרֶת עַד אַשְׁמֹרֶת הֵן צוֹנְרוֹת-סוֹרְדוֹת בְּחֶבֶל –
אֵשֶׁת-אִישׁ, עַלְמָה, רִיבָה
בָּתֵּי-נֶפֶשׁ לְעַשְׁתֹּרֶת: לוּלָאוֹת עוֹלוֹת בַּחֶבֶל,
עֲנִיבָה לַעֲנִיבָה,
כַּמָּסֹרֶת: אֶל קוֹל נֵבֶל, מַנְגִּינָה וְהֵד נִיבָהּ.
 
אַרְגָּמָן, שָׁנִי וּתְכֵלֶת: אֶרֶץ, מַיִם וְשַׁלְהֶבֶת –
יְסוֹדוֹת עוֹלָם גֻּלָּם;
חוּר כַּרְפַּס וָבוּץ; תּוֹחֶלֶת, אֱמוּנָה וְסוֹד-הַמָּוֶת –
מִפְלָאָה לְלֵב כֻּלָּם,
סוֹד כּוֹלֶלֶת, אֵשׁ צוֹרֶבֶת קִיּוּמָם בְּחוּג גְּבוּלָם.
 
לָעַשְׁתֹּרֶת הַנִּדְגֶּלֶת בָּאֵלִים וּבִכְשָׁפֶיהָ, מְתוּקָה וְנוֹרָאָה,
הָעַשְׁתֹּרֶת הַמּוֹשֶׁלֶת גַּם בִּקְהַל כָּל אֱלֹהֶיהָ
בְּהֶפְקֵר הַהַפְרָאָה,
 לְלֹא שֶׁלֶט, בַּעֲצוּמֶיהָ בְּכָל-עֵת וּבְכָל שָׁעָה.
 
וּבִזְכוּת כָּל חוּט בָּאֶרֶג, כָּל-נִימָה וְנִימָה נִכְנֶסֶת,
לוּלָאָה וַעֲנִיבָה,
יִתְוַסֵּף גַּל חַם כַּפֶרֶג, אֹשֶׁר חַם עַל גַּבֵּי כֶּסֶת,
אֹשֶׁר אַהֲבָה נְדִיבָה,
בְּכָל פֶּרֶק אֵשׁ תּוֹסֶסֶת חֲמוּדָה וַחֲבִיבָה.
 
וּבִזְכוּת כָּל-חוּט בָּרֶשֶׁת, כָּל-נִימָה וְנִימָה נוֹסֶפֶת,
עֲנִיבָה וְלוּלָאָה,
יְחַבֵּק בִּזְרוֹעַ-עֶשֶׁת, בִּנְשִׁיקָה נְשִׁיקָה רוֹדֶפֶת
וּלְטִיפָה תַּאֲוָה מְלֵאָה
הַנִּכְבֶּשֶׁת, הַנִּכְסֶפֶת וּמֵאֲהָבִים לֵאָה.
 
הֵן סוֹרְדוֹת, אוּלָם בֵּינְתַיִם מַפְסִיקוֹת הֵן אֶת-הָאֶרֶג,
מַפְסִיקוֹת הָעֲבוֹדָה
בְּרִקּוּד וּמְחוֹל-מַחֲנַיִם כְּמַהּ-דּוֹדִים וּמְלֵא-הָעֶרֶג
לָאֵלָה בְּחֵן-סוֹדָהּ.
שִׁבְעָתַיִם סֹרַג סֶרֶג! לָעַשְׁתֹּרֶת מְחוֹל-תּוֹדָה!
 
בָּתֵּי-נֶפֶשׁ! וּבְכָל-בַּיִת: פְּרִי הָדָר זְהוּב לְחָיַיִם,
מֵעַנְפֵי הָעֲרָבָה,
עֵץ-הַשֶּׁמֶן, עֵץ הַזַּיִת, כַּף שֶׁל דֶּקֶל דַּק-מָתְנַיִם
וַהֲדָס, יַרְקוֹ כָּבָה,
שִׂים בַּבַּיִת שְׁנַיִם שְׁנַיִם בְּכַוָּנָה וּמַחֲשָׁבָה.
כֵּן תְּהִי אַהֲבָתֵנוּ בְּעֵינָהּ תָּמִיד עוֹמֶדֶת: רְטֻבָּה כָּעֲרָבָה,
עֲסִיסִית כַּהֲדַר גַּנֵּנוּ, כְּתָמָר בְּקַרְקַע מוֹרֶדֶת שֶׁעָלָה,
הָלַךְ וְגָבַהּ,
כְּזֵיתֵנוּ – לֹא נִפְרֶדֶת, כַּהֲדָס לְעוֹלָם רָוָה.
 
ירושלים 1935

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.