שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/נצאה, נגורה שאננים

נֵצֵאָה, נָגוּרָה שַׁאֲנָנִים / שאול טשרניחובסקי

נֵצֵאָה, נָגוּרָה שַׁאֲנַנִּים

כְּתֹם עִדַּן קֶרַח וּכְפוֹר,

כִּזְרֹחַ הַחַרְסָה בַּגַּנִּים,

בִּנְאוֹת דִּשְׂאֵי עֹנֶג וָאוֹר;

 

עֵת עָלִים רְטֻבִּים, רַעֲנַנִּים

יָפִיצוּ נִיחֹחַ הַמּוֹר,

כְּמוֹ שִׂיחַ אֶרְאֶלִּים, שִׁנְאַנִּים

יָרֹנּוּ הַזָּמִיר, הַדְּרוֹר;

 

עֵת חַכְלִיל יְכַסֶּה שׁוֹשַׁנִּים,

אֲהָבִים אַךְ תֶּהְגֶּה הַתּוֹר, –

נָגוּרָה, נִתְעַלְּסָה בַּגַּנִּים

כְּתֹם עִדַּן קֶרַח וּכְפֹר.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.