שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/יללת רוח לא תנוח

יִלְלַת-רוּחַ לֹא תָנוּחַ / שאול טשרניחובסקי

יִלְלַת-רוּחַ לֹא תָנוּחַ
בָּאֲרֻבָּה אַאֲזִינָה,
וְאַף אִם אֵדַע – סְתָו בָּרְחוֹבוֹת
מַאֲמִין הִנְנִי וְלֹא אַאֲמִינָה:
 
בַּעֲלִיָּתִי – שָׁם יָפָתִי,
שָׁם הָאָבִיב בִּשְׁלַל גְּוָנָיו,
בִּלְחָיֶיהָ מְלֵאוֹת עֶדְנָה
זֶה אַךְ פִּתַּח רֹךְ שׁוֹשַׁנָּיו.
 
גַּם רַעֲנַנִּים שְׁמֵי-שִׁנְאַנִּים,
שֶׁבִּנְגֹהוֹת שֶׁמֶשׁ אָבִיב
נִשְׁקְפוּ לִי מֵעֵינֶיהָ
מְלֵאוֹת-אוֹר, הָאוֹר הֶחָבִיב.
 
וּפוֹרֵחַ הַתַּפּוּחַ,
כֻּלּוֹ טֻבַּע בְּמַבּוּל-פְּרָחִים
מֵצִיץ גַּרְגֵּר-הָאַרְגָּמָן
כְּמִתְגַּנֵּב בֵּין לַסְבָכִים:
 
פְּנֵי יָפָתִי, אֲהוּבָתִי,
מִלֹּבֶן-פְּרָחִים אוֹרוֹ, צַחוּ,
שִׂפְתוֹתֶיהָ כַּשּׁוֹשַׁנִּים
הִנֵּה טֶרֶם עוֹד פֻּתָּחוּ.
 
רֹן עֶפְרוֹנִים, שִׁיר מַעְיָנִים,
בַּגֵּאָיוֹת בַּת-קוֹל עוֹנָה:
זֹאת מְשׁוֹרֶרֶת חֶמְדַּת לִבִּי
וּמְצַחֶקֶת, כִּי רַב שְׂשׂוֹנָהּ.
 
וּמִסָּבִיב – רֵיחַ אָבִיב,
בִּשְׁמֵי-יַעַר, קְטֹרֶת-אָחוּ,
וּבְלִבָּתִי תִּקְווֹת-נֹעַר
שָׁבוּ קָמוּ וְיִפְרָחוּ.
 
אודיסה 1896

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.