שירים (שאול טשרניחובסקי)/חזיונות ומנגינות/ספר ראשון/האחרון לבני קוריטה

הָאַחֲרוֹן לִבְנֵי-קוֹרַיְטָה / שאול טשרניחובסקי

 
–הֲכִי לָכֵן זְנַחְתָּנִי,
הָהּ, אֵלִי, וְיוֹמִי רַד
כִּי אֶרְאֶה אוֹיְבִי יִגְבַּר,
וְכוֹכַב שִׁבְטִּי רַד?
 
–"קוּם, אָחִי, פַּתַּח כְּבָלִים,
הָאֶגְמֹל אָחִי רַע?
הֵא אִשְׁתְּךָ וּבְנוֹתֶיךָ
וְחָיִיתָ, בְּרוּךְ אַלְלָהּ!"
 
–וּנְגִיד-שִׁבְטֵנוּ אֵיפֹה,
אֵי בֶּן קַעַבְּ, אַסַּד?
אָמַרְנוּ: יַדְבֵּר עַמִּים,
וִיהִי שְׁמוֹ לַעֲדֵי-עַד!
כְּסַעֲרוֹת תֵּימָן הִקְדִּיר
שְׁמֵי עָל, כִּי הֵרִים נֵס...
–"עַל מְרוֹם שְׂדוֹת-אַלְמֶדִּינָה
אַסַּד כְּבָר נָפַל מֵת!"
 
–וּבֶן אַחְטַב אַיֵּהוּ
הַנַּעֲרָץ בְּסַעֲרוֹת-קְרָב?
הַאִם לִגְוֹעַ תַּמּוּ
נְדִיבֵי "עַם-הַכְּתָב"?
נָמוֹגוּ אָהֳלֵי קֵדָר
פֶּן יֹאמַר" בָּאָה עֵת
לְהָרִיק לַהַט חֶרֶב.
–"גַּם בֶּן-אַחְטַב כְּבָר מֵת!"
 
–וְעֻזִּיאֵל בֶּן סַמַּיִל,
נָא, הַעוֹדֶנּוּ חָי?
דָּם חַרְבּוֹ הֵן רָוָתָה,
לֹא אַמְרוּ חִצָּיו דָּי!
 
מִדַּהֲרוֹת פַּרְסוֹת סוּסָיו
מְשַׂנְאֵיהוּ דִּבְּרוּ רְתֵת,
וְלֹא קָמָה בָּם עוֹד רוּחַ...
–גַּם בֶּן סַמַּיִל מֵת!"
 
"בֶּעָפָר הִתְפַּלַּשִׁתּי
וְחָיִיתָ בֶּן כַּאטָא"...
–הַאִם זֶה גְמוּל גְּמַלְתָּנִי?
שִׁלַּמְתָּ לִי אַךְ רָע!
בַּבְּרִית אִם אַתָּה נֶאֱמָן
גַּם בְּיוֹם בָּאָנִי פִּיד,
מַה-חַיִּים לִי? – אָמוּתָה
מִיָּדְךָ, בֶּן תַּאַבִּתְּ!
 
כִּנְפֹל קֹרַיְטָה יַחַד
עִם נְשִׂיאָם עַל שְׂדֵה-קָרַב,
נָדִּיר וְקַיְלַהּ כָּרָעוּ
וּשְׁאָר בְּנֵי "עַם הַכְּתָב";
אַךְ שְׁמָם עוֹד יִנּוֹן, יִחְיֶה
בַּאֲבֶל-שִׁירֵי עֲרָב,
בְּמַנְגִּינוֹת הָעֲרָבוֹת
וּתְרוּעוֹת שׁוֹפַר קְרָב.
 
אודיסה 1896