לדלג לתוכן

שיר השירים רבה ד ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


ג.    [ עריכה ]
כחוט השני שפתותיך בשעה שאמרו את השירה (שם ט"ו) אז ישיר משה. ומדברך נאוה שמראין באצבע ואומרים (שם) זה אלי ואנוהו. באותה שעה התחיל משה משבחן. כפלח הרמון רקתך הריקן שבכם רצוף מצוות כרמון הזה אין צריך לומר מבעד לצמתך על הצנועין והמצומתין שבכם: