שושן סודות אות תקי

סוד ב' נפשות שאמרו חכמים שיש לו לאדם בשבת:

סוד ברכת הלבנה:

וזה נוסח הברכה בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועל אמת שפעולתו אמת וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו בא"י מחדש חדשים. ברוך וכו' מוריד הברכה עד העולם ובכלליו שש קצצות ואח"כ שב אל אשר התחיל והוא כ"ע אשר כיוון בו בכאן במלת אשר כאשר פירשנו. במאמרו חכמה, והוא על סוד מאמר ז"ל שאמרו בראשית נמי מאמר הוא. ברא מדת הבינה. שחקים ז"ס. וכענין שאמרו הביט בחכמה וברא את העולם כלומר הבינה הביטה בחכמה וברא אתה העולם ז"ס. וברוח פיו כנסת ישראל, הנקראת מן הכח אל הפועל. חק וזמן, כלומר מלכות חק כמד"א זאת חקת התורה. וזמן, ששה ספירות העליונות ממנה הנקראים זמנים כאשר פירשנו. להם, צבא מעלה. וכבר התבאר במה שקדם כי כל הספירה תעשה שיתא אלפי וחד חרוב וכל זמן קיום הספירות קיום צבא מעלה. וזה אמרו שלא ישנו את תפקידם עד שובם אל העפר ככתוב הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר, וכאשר פירשנו במה שקדם. ששים ושמחים, ז"ס. לעשות רצון קונם, קונה שמים וארץ. קונם אותיות ק"נ מ"ו. ק"נ הוא שם י"ה. מ"ו הוא שם יהו"ה עם עצמו. וכבר פירשנו. והרמז לג' ראשונות. פועל אמת, ר"ל ההקף בכללו הם פועלי אמת של התפארת הנקרא אמת. שפעולתם אמת, כן היא הגרסא בתלמוד ובפוסקים. רק החכם בעל הגדור כתוב בחיבורו שפעולתו צדק. ופירש ע"ז שהקף הנקראים פועלי אמת פעולת צדק כלומר פעולתם וצאתם ע"י צדק שהיא המלכות הנרמזת בפסוק צדק צדק תרדוף וכו'. ולפי דעתי כי לא נשרש גרסת התלמוד וכל הספרים מקוצר דעתינו אבל הטעם הוא כן פועל אמת הן ההקף שהם הפועלים של האמת שהוא הת"ת שפעולתם אמת הוא צי"ע משך הו"ו הוא ג"כ יקרא אמיתי. ועל ידו יוצאין פעולת הספירות. ואין ספק כי גם הם יוצאין ממדת מלכות הנקרא צדק אבל העיקר הם ע"ב צי"ע כי כל הברכות הם לראש צדיק ולפי שהנוסחא פועל אמת ירמוז לצי"ע שהוא פועל מקבל מאמת וזה אמרו פעולתו אמת כי פעולת צי"ע הוא ממדת אמת ודע זה וללבנה אמר שתתחדש כלומר ת"ת אמר ללבנה העטרה שתתחדש ב'. ובא בענין ונתתי לכם לב חדש ומהו החדש עטרת תפארת כלומר להיותם בחיבור אחד והסוד המגלה לאלה הדברים וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים. ועמוסי בטן הם זרע ישראל הגשמי שנאמר העמוסים מבטן הנשואים מני רחם. להתחדש כמותה, כלומר, כשם שהמלכות נתחדש מן ישנותה אל חדשותה כן ישראל התחתונים יסתלק מהם שאורם שאור שבעיסה בסוד זה יהיו ראוים לפאר ליוצרם על כבוד מלכותו. זה גרסת התלמוד והפוסקים אמנם החכם בעל הגדור גורס לפאר ליוצרם בל אשר ברא. ופירש ע"ז, בכל הוא היסוד. אשר כ"ע. ברא והאציל ונגנז ועתיד לגלות. ולפי דעתי הוא שפת יתר, אבל הטעם כן הוא. לפאר ליוצרם, ר"ל ליוצרם הוא מדת הבינה. כלומר, לפאר ולהביא ממדת הפאר ליוצרם שהוא הבינה. על כבוד מלכותו, כאילו אמר למה יפארו ליוצרם בעבור שישפיע על הכבוד שהוא המלכות ע"ד נסכתי מלכי. והכוונה אחת אבל המלות משונות דע זה והבינהו. ולמה נשבש הגירסאות האמורות בתלמוד. בא"י תתברך תפארת ישראל הנקרא אתה המחברך מכתר שעל ידו החדוש בחידושים מהם תתחדש העטרת והחדשים הם ו' ימי בראשית והת"ת כמלך היושב במדינה ובו י"ב צרופי שם ב"ד הנקראים י"ב גבולי אלכסונים נגדם י"ב מזלות וי"ב חדשי השנה. ולכן ראויה החתימה להיות מחדש חדשים ולא ירחים כי ירח נאמר על העטרה. וז"ס שאין כותבין בגט אשה חדש כי אם ירחים. וסימנך גרש ירחים. וזה סוד נגלה במאמר כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות, כלומר, מזבח הרומז לעטר"ה כי היא חפיצה בדיבוק וחבור ולא בגירושין. והנה החדשים נאמר על כל שש ספירות, והירח על העטרה. והמברך על החדש בזמנו כאלו מקבל פני השכינה וכבר ידעת כי פני השכינה היא העטרה והשכינה היא הבינה כי היא שכינה העליונה: