לדלג לתוכן

שולחן ערוך יורה דעה שנד א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

עיר שיש בה שני מתים -- מוציאין את הראשון ואח"כ מוציאין השני. ואם היו מלינים הראשון -- מוציאין השני.

  • חכם ות"ח -- מוציאין החכם.
  • ת"ח ועם הארץ -- מוציאין ת"ח.
  • איש ואשה -- מוציאין האשה מפני שקרובה לבית הניוול.

הוציאו הראשון וקברוהו -- אין עומדין עליו בשורה ואין אומרים עליו ברכת אבלים ולא תנחומי אבלים עד שיוציאו השני. הוציאו השני וקברוהו -- באים ועומדים בשורה מנחמים ופוטרים את הרבים.

ואין מנחמים שני אבלים כאחד אלא אם כן היה כבודם שוה וקילוסן שוה.

מפרשים

 

(א) את הראשון. היינו אותו שמת ראשון:

(ב) ואם היו מלינין כו'. כלומר אם רוצים להלין הראשון לכבודו כדלקמן סי' שנ"ז מוציאין את השני דהא בלא"ה לא יוציאו עכשיו הראשון:

(ג) אין עומדין עליו כו'. כדי שלא לעכב קבורת השני:

(ד) הוציאו השני וקברוהו. (דאין עומדין) [באין ועומדין] בשורה על הא' והשני כאחד:

(ה) ואין מנחמין שני אבלים. אלא מנחמין אותן בזה אחר זה או נחלקים לשתי כתות:
 

ואם היו מלינים הראשון. פירוש שרוצים להלין הראשון להמתין על קרוביו או שאר צרכיו אין להלין גם השני בשבילו.
 

(א) הראשון: היינו אותו שמת ראשון. ש"ך.

(ב) שיוציאו: כדי שלא לעכב קבורת השני ש"ך.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש