שולחן ערוך יורה דעה רעא א
שולחן ערוך יורה דעה · רעא · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
אין כותבין ספר תורה על עור דג אפילו טהור. אבל כותבין על עור בהמה חיה ועוף הטהורים ואפילו עור נבילות וטריפות שלהן.
וצריך שיהו העורות מעובדין על ידי ישראל לשם ספר תורה; שיאמר בתחילת העיבוד כשמשים אותם לתוך הסיד "עורות אלו אני מעבד לשם ספר תורה".
- הגה: ואם מעבדן עובד כוכבים יסייע הישראל מעט (טור בשם ר"ב) בתחלה כשנותנו לסיד ויאמר שהוא עושה לשם קדושת ספר תורה (ב"י). ויסמן אותן עורות שלא יחליפן העובד כוכבים, ולא חיישינן אחר כך שמא החליפן העובד כוכבים וזייף סימניו אחריו (הגהות מיימוני פ"א מהל' ס"ת) ועיין בא"ח סימן לב.
מפרשים
(א) וצריך שיהו. מעובדים לשמה משמע אם עבדו שלא לשמה אפילו בדיעבד פסול ואין לכתוב עליו ס"ת ומשמע דאפילו אם כתב עליו ס"ת פסול וכן משמע בש"ס פרק הנזקין גבי ההוא דאתא לקמיה דר' אבא כו' וכן משמע בפוסקים אבל הרא"ש וטור הביאו תשובת הגאון שר' משה גאון פליג כו' הלכך אם יש להם יכולת להחזיר יריעות הקלף לידי מתוח ולהעביר עליו סיד לשמה הרי יצא ידי עיבוד לשמה ואם אין יכולת לעשות כן ואין להם ס"ת אחרת ולא קלפים אחרים לכתוב עליו ס"ת כשרה יכתבו בו אע"פ שאין מעובד לשמה ויקראו בה בצבור. ע"כ:
(ב) מעובדים כו'. אבל תקון הקלף והשרטוט אין צריך שיהא לשמה. טור:
(ג) שיאמר כו'. כן בפירוש ולא במחשבה לחוד כמ"ש בא"ח סימן ל"ב סעיף ח':
(ד) לשם ס"ת. כתב ב"י בא"ח סימן ל"ב אם מעובד לשם מזוזה פסול לתפילין דתפילין חמורה ממזוזה ודאי דה"ה אם מעובד לתפילין פסול לס"ת דקדושת ס"ת חמורה מתפילין עכ"ל ד"מ:
(ה) יסייע כו'. נראה דהאי מסייע דהצריכוהו אינו אלא לכתחלה על צד היותר טוב אבל בדיעבד אפילו לא סייעו כלל אלא שאומר לעובד כוכבים שיעבדנו לשמו סגי בכך ודלא כב"י. ב"ח:
(ו) ולא חיישינן כו'. דמירתת עובד כוכבים פן יכיר הישראל בטביעת עין שיש לו בסימנים או מפני שאלו הנקבים נעשו מחדש יותר משלו כן הוא בהגמ"יי וכן כתב המחבר בא"ח סי' ל"ב סעיף י' וצ"ל דמיירי שיש להעובד כוכבים ריוח בחליפין דאל"כ לא חיישינן שכוון להכשילו כיון דאין לו הנאה בדבר כדלעיל סימן קי"ח סעיף י':
בהמה חיה ועוף הטמאים. דכתיב למען תהיה תורת ה' בפיך מן המותר בפיך ואפילו מנבילות וטריפות דלא גרע נהרג בידי שמים מנהרג בידי אדם:
ולא על עור דג. משום דנפיש זוהמיה:
שיאמר בתחילת העיבוד. זהו כמסקנת הרא"ש שהביא תחילה שנסתפק רבינו ברוך בזה אי בעינן אמירה דוקא או סגי במחשבה דבפיגול כתיב לא יחשב ובעי דיבור ותרומה ניטלת בלא דיבור ובשליחות יד דכתיב על כל דבר פשע והחושב לשלוח יד בפקדון חייב עכ"ל ויש לתמוה הא לבית הילל אינו חייב בשליחות יד עד שיעשה בו מעשה כדאיתא סוף פרק המפקיד ותו הקשה בדרישה דאפי' לבית שמאי דמחייבי התם בחושב היינו באומר כדפירש רש"י ותוס' וזה נוכל ליישב דרבינו לא ס"ל כרש"י ותוס' בזה ונראה לי דהצעת דבריו הוא דבפיגול כתיב לא יחשב ומצינו בו שהוא בעי דבור נמצא יש לנו ספק בכאן מאיזה דין נלמוד וכן גבי שליחות יד דכתיב על כל דבר פשע ומצינו בו ג"כ לשון מחשבה במשנה שאמרה החושב לשלוח יד בפקדון חייב לב"ש והתם סמך התנא עצמו על הפסוק אבל בשאר מקומות נשאר הספק במקומו ומ"ש בתחילת עיבוד נראה דלא בא למעט בסוף העיבוד דאדרבה מצינו בכ"מ שאין המעשה נקרא אלא על שם הגומר ואם כן כי מסייע בגמר ודאי מהני אלא בא למעט שא"צ לסייע מתחילה ועד סוף אלא די אפילו בתחילה לחוד אלא די"ל כיון דמתחילה עשה העובד כוכבים לבדו הרי נעשית מקצתה שלא לשמה משא"כ כשעושה ישראל תחילה סיוע איכא למימר דאחר זה גריר כל מעשה העובד כוכבים עד גמר כולה דקי"ל כדעת רא"ש דכי עשה עובד כוכבים אדעתיה דישראל מותר אלא דמדברי הטור כאן בשם רב נטרונאי כתוב וז"ל אבל אם יש להם יכולת להחזיר הדק לידי מתוח ולהעביר עליהם סיד לשמה הרי יצאתם ידי עיבוד לשמה עכ"ל אם כן כ"ש כשמסייע בתחלה בשעה שיש עליה סיד הראשון דמהני וכן משמע מסמ"ג שמביא ב"י באו"ח סימן ל"ב וצריך שיתן העורות בעיבוד לשמן או יסייע לעובד כוכבים בשעת עבוד לשמן עכ"ל. ומ"מ נ"ל שלא נקרא סיוע בעיבוד אלא במעשה העיבוד עצמו אבל לא במה שמסייע להשחיר את העורות של תפילין כי זה לאו מעיבוד הוא וכל הנוהג קולא בזה הוא מחטיא רבים:
(א) מעובדין: כתב הש"ך משמע אם עבדו שלא לשמה אפי' בדיעבד פסול ואפילו כתבו עליו ס"ת פסול אבל הרא"ש והטור הביאו תשוב' הגאון שכתב הלכך אם יש להם יכולת להחזיר יריעות הקלף לידי מתוח ולהעביר עליו סיד לשמה מה טוב ואם אין יכולת לעשות כן ואין להם ס"ת אחרת ולא קלפים אחרים יכתבו בו אף על פי שאינו מעובד לשמה ויקראו בה בצבור עכ"ל.
(ב) שיאמר: בפירוש ולא במחשבה לחוד כמ"ש באורח חיים סימן ל"ב ס"ח.
(ג) ס"ת: כתב ב"י באורח חיים סימן ל"ב אם מעובד לשם מזוזה פסול לתפילין ודאי דה"ה אם מעובד לתפילין פסול לספר תורה דקדושת ס"ת חמורה מתפילין עכ"ל ד"מ.
(ד) בתחלה: כתב הט"ז וה"ה כי מסייע בגמר ודאי מהני אלא דבא למעט שא"צ לסייע מתחלה ועד סוף ומ"מ נ"ל שלא נקרא סיוע אלא במעשה העיבוד עצמו אבל לא במה שמסייע להשחיר את העורות של תפילין וכל הנוהג קולא בזה הוא מחטיא רבים עכ"ל (ובדיעבד אפשר אפילו לא סייע כלל אלא שאומר לעובד כוכבים שיעבדנו לשמה די בכך ש"ך. וכתב הטור דתיקון הקלף והשרטוט א"צ שיהא לשמה.