שולחן ערוך יורה דעה רמא ד

היו אביו ואמו רשעים גמורים ועוברי עבירה, אפילו נגמר דינם להריגה ויוצאים ליהרג – אסור לו להכותם ולקללם. ואם הכה אותם או קללם – פטור. ואם עשו תשובה – הרי זה חייב ונהרג עליהם, אף על פי שיוצאין ליהרג.

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(ג) אף על פי שיוצאין ליהרג. במה דברים אמורים בבנו אבל באחר שבא והכהו וקללו אחר שנגמר דינו אף על פי שעשה תשובה פטור הואיל והולך למיתה ואם ביישו חייב קנס המבייש. טור ורמב"ם:

אע"פ שיוצאים ליהרג. בגמרא ובטור איתא דאחר שהכה וקלל למי שנגמר דינו אף על פי שעשה תשובה פטור מעונש לאו הואיל והולך למיתה אבל בנו חייב אף לאחר מיתה בקללה ואף בהכאה דפטור בלאחר מיתה הוא מטעם דאין חייב בהכאה אלא בעושה חבורה ואין חבורה לאחר מיתה אבל כאן שייך חבורה על כן חייב:

באר היטב

עריכה

(ב) חייב: בד"א בבנו אבל אחר שבא והכהו וקללו אחר שנגמר דינו אע"פ שעשה תשובה פטור הואיל והולך למיתה ואם ביישו חייב המבייש בקנס. טור ורמב"ם עכ"ל הש"ך.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}