שולחן ערוך יורה דעה קלו א
שולחן ערוך יורה דעה · קלו · א
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
השולח ביד עובד כוכבים כלים המיוחדים ליין צריך להחתימם בחותם אחד כדי שיהא ניכר אם הכניס בהם העובד כוכבים יין. ויש מי שמצריך חותם בתוך חותם.
- הגה: ואם עבר ושלחם בלא חותם יש להכשירו כפי ענין ההכשר אם היה של עובד כוכבים (טור ועיין ס"ק ג'). אבל אם כבר עבר והשתמש בו אין לאסור בדיעבד (ועיין לעיל סימן קכ"ב)
ואם הם חביות גדולות מותר להשהותן בבית העובד כוכבים אומן יום או יומים לתקנם, דבכלי גדול כזה אין רגילים להשתמש בו לפי שעה.
מפרשים
(א) ויש מי כו'. כתב הב"ח ובדיעבד כדאי הם המתירין בחותם א' לסמוך עליהם וע"ל סימן ק"ל ס"ב:
(ב) חב"ח. ול"ד לדלעיל סימן קי"ח וק"ל דביין מבושל או חומץ שרי בחותם אחד כיון דליכא למיחש לניסוך דהתם אין העובד כוכבים יכול להחליפו אלא ביין מבושל או בחומץ שהוא גרוע ממנו מעט שאם היה שבחו של זה מרובה ממנו היה חלופו ניכר ומיתפס עליו כגנב ומשום שבחא פורתא לא טרח ומזייף אבל כאן משום תשמיש מרובה טרח ומזייף. הר"ן:
(ג) ושלחם כו'. ושהה אפילו שעה אחת ביד העובד כוכבים צריך הכשר כפי ענין כו' טור וכן מפרש ג"כ הרא"ש פא"מ גבי נודות העובד כוכבים גרודים חדשים מותרין ישנים מזופפים אסורים כו' וכן משמע מדברי המרדכי שם גבי כי משדר גולפי כו' מכאן דהשולח חבית ריקנית כו' וכ"כ ר' ירוחם דצריך הכשר אפי' לא שהה בידו אלא לפי שעה וכן משמע מדברי הרשב"א בתה"ה דף קמ"ד ע"ב וגם הב"ח הביא עוד פוסקים דסוברים כן ודלא כהרא"ה ור"ן ודעת התוספות והסמ"ק לאוין קמ"ח דף נ"ב סוף ע"ג (והאגודה) כתב הב"ח שאף בדיעבד צריכן הכשר ולפע"ד אין להם הכרע ואדרבה יותר יש לפרש לשונם דלכתחל' קאמרי ע"ש גם מה שהקשה הב"ח מהמרדכי בשם ר"ת גבי סכינים וכתב דר"ת לא ס"ל כהטור ופוסקים הנ"ל ליתא דדוקא התם מתיר ר"ת מטעמא דכתב שמא נשתמש בהן בדבר הפוגם אבל הכא כלי היין הם וכן מ"ש הב"ח דהטור והפוסקים מודים דאין המאכל נאסר בדיעבד אם נשתמש בו בלא הכשר דאיכא למימר שמא נשתמש בהן בדבר הפוגם כו' ליתא דהא כלי היין הן אלא שי"ל דמטעם אחר מותר דכיון דלא היה ביד עובד כוכבים אלא לפי שעה א"כ ודאי לא נבלע איסור בכלי וגם לא נשתמש בו בודאי ודי שגזרו שהכלי צריך הכשר דלפי שעה חשיב כמכניסו לקיום אבל ודאי בדיעבד המאכל מותר גם מ"ש הב"ח דיכול הישראל להשהותם מע"ל ואחר כך מותרין אף לכתחלה דנ"ט לפגם הוא כו' הוא תמוה דדוקא בקדרות וקערות שעמדו בבית העובד כוכבים קאמר הרא"ה דמשהה אותם מעל"ע אבל בכלי היין לא שייך נ"ט לפגם אפילו ישהנו כמה ימים וכדלקמן סימן קל"ז גם לעיל סי' קכ"ב ס"ק ז' כתבתי בזה וע"ש:
(ד) כפי ענין ההכשר כו'. ועל הדרך שנתבאר סי' קל"ה:
(ה) ואם הם חביות גדולות כו'. מיהו כתבו יש פוסקים דלכתחלה יש ליזהר בכל מאי דאפשר וכ"כ האחרונים:
ההכשר אם היה של עובד כוכבים. פי' אם היה של עובד כוכבים מתחילה וקנאו ישראל ממנו ואין בכלל זה כלי חרס דאם תחילת תשמישו ביד עובד כוכבים צריך עירוי אע"פ שאין מכניסו לקיום ואילו בזה שהיה תחלה של ישראל א"צ אלא כמבואר סימן קל"ה סעיף ד':
אין לאסור בדיעבד. לעיל סי' קכ"ב סעיף ט' הארכנו דלא קי"ל כן אלא אף בדיעבד אסור:
(א) חותם: הטעם דמשום תשמיש מרובה טרח ומזייף וכתב הב"ח דבדיעבד כדאי הם המתירים בחותם א' לסמוך עליהם וע"ל סימן ק"ל ס"ב.
(ב) ושלחם: אפילו לא שהה ביד העובד כוכבים אלא לפי שעה והב"ח כ' דיכול הישראל להשהותם מעל"ע ואחר כך מותרין אף לכתחלה דמ"מ ל"פ הוא כו' והוא תמוה דדוקא בקדרות וקערות שעמדו בבית העובד כוכבים הוא דאמרינן דמשהה אותם מעל"ע אבל בכלי היין לא שייך נטל"פ אפילו ישהנו כמה ימים כדלקמן סי' קל"ז עכ"ל הש"ך וכ' הט"ז דאין בכלל זה כלי חרס דאם תחילת תשמישו ביד עובד כוכבים צריך עירוי אע"פ שאין מכניסו לקיום ואילו בזה שהיה תחלה של ישראל א"צ אלא כמבואר סי' קל"ה ס"ד גם פסק דאפילו בדיעבד יש לאסור בכל הכלים דלא כרמ"א וע"ל סי' קכ"ב ס"ט.
(ג) רגילים: מיהו כתבו יש פוסקים דלכתחלה יש ליזהר בכל מאי דאפשר וכן כתבו האחרונים. ש"ך.