שולחן ערוך יורה דעה לב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן לב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע על התורה ספריא שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין מכה בחוט השדרה
ובו שמונה סעיפים:
אבגדהוזח

סעיף א[עריכה]

חוט השדרה שנפסק רוב הקף עור החופה את המוח -- טריפה אע"פ שכל המוח קיים. ואם לא נפסק רוב העור, אף על פי שנפסק כל המוח שבפנים, כשר.

סעיף ב[עריכה]

נסדק העור לארכו -- כשרה. וכן אם נשברה השדרה ולא נפסק החוט או שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד, הואיל ועורו קיים הרי זו, מותרת.

סעיף ג[עריכה]

הומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט שחוץ לידו שוחה ולא היה יכול לעמוד -- טריפה (לשון הטור). וכן אע"פ שלא נתרכך מבפנים אלא שהוא עב וכבד ואם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד מפני כבדו -- טריפה.

סעיף ד[עריכה]

נחסר קצת מהמוח ונתרוקן -- כשר.

סעיף ה[עריכה]

טריפות זה של חוט השדרה הוא עד פי פרשה שלישית ועד בכלל. ואם נפסקו אחד משני חוטי פיצולים ראשונים ושניים -- טריפה. אבל אם נפסקו חוטי פיצול השלישי -- כשרה. ובעוף הוא טרפות החוט עד בין האגפיים התחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף:

הגה: ויש מטריפים בעוף עד מקום כלות שכיבת העצם המחובר לגוף (תוס' וא"ז ומרדכי וא"ו הארוך כלל נ"ה ד"ב ותא"ו נט"ו), והכי נהוג אם לא בהפסד מרובה (ד"ע):

סעיף ו[עריכה]

בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה -- כשרה, ולא חיישינן שמא נפסק החוט. ואם יש במקל קשרים -- חוששין למקום הקשרים. וכן אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח. וכן אם הכה לרוחב השדרה חוששין שמא נפסק החוט.

סעיף ז[עריכה]

בהמה שגוררת רגליה -- אין חוששין שמא נפסק החוט.

הגה: אלא אמרינן שגרונא והוא כאב הרגלים נקטה (גמרא) וה"ה בעוף נמי דינא הכי (הגהות מרדכי בחולין וא"ו הארוך כלל נ"ה):

סעיף ח[עריכה]

במה דברים אמורים, כשלא נודע שנפלה. אבל אם נודע שנפלה חוששין.