שולחן ערוך יורה דעה לב

"שולחן ערוך" בוויקיטקסט עדיין בתהליכי בנייה. לחצו כאן כדי לראות דוגמה לעיצובו של סימן ב"שולחן ערוך" יחד עם נושאי כליו. וראו גם ויקיטקסט:שולחן ערוך

אורח חיים · יורה דעה · אבן העזר · חושן משפט

<< | שולחן ערוך · יורה דעה · סימן לב | >>

ראו סימן זה בתוך: טור יורה דעה · לבוש · ערוך השולחן
מפרשי שו"ע על הסימן:    פרי חדש · ש"ך · ט"ז · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שו"ע באתרים אחרים:    תא שמע • על התורה • ספריא • שיתופתא
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסימן זה
תרגומים: en.wikisource.org · SefariaENG

דין מכה בחוט השדרה

ובו שמונה סעיפים:
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח

סעיף א

חוט השדרה שנפסק רוב הקף עור החופה את המוח -- טריפה אע"פ שכל המוח קיים. ואם לא נפסק רוב העור, אף על פי שנפסק כל המוח שבפנים, כשר.

סעיף ב

נסדק העור לארכו -- כשרה. וכן אם נשברה השדרה ולא נפסק החוט או שנתמעך המוח שבתוך החוט ונתנדנד, הואיל ועורו קיים הרי זו, מותרת.

סעיף ג

הומרך המוח ונשפך כמים או כדונג שנמס עד שימצא החוט כשמעמידו בידו היה המעט שחוץ לידו שוחה ולא היה יכול לעמוד -- טריפה (לשון הטור). וכן אע"פ שלא נתרכך מבפנים אלא שהוא עב וכבד ואם מעמידין אותו אינו יכול לעמוד מפני כבדו -- טריפה.

סעיף ד

נחסר קצת מהמוח ונתרוקן -- כשר.

סעיף ה

טריפות זה של חוט השדרה הוא עד פי פרשה שלישית ועד בכלל. ואם נפסקו אחד משני חוטי פיצולים ראשונים ושניים -- טריפה. אבל אם נפסקו חוטי פיצול השלישי -- כשרה. ובעוף הוא טרפות החוט עד בין האגפיים התחלת המקום שהם מחוברים בו בגוף:

הגה: ויש מטריפים בעוף עד מקום כלות שכיבת העצם המחובר לגוף (תוס' וא"ז ומרדכי וא"ו הארוך כלל נ"ה ד"ב ותא"ו נט"ו), והכי נהוג אם לא בהפסד מרובה (ד"ע):

סעיף ו

בהמה שהכו אותה על השדרה במקל והלך המקל על פני כל אורך השדרה -- כשרה, ולא חיישינן שמא נפסק החוט. ואם יש במקל קשרים -- חוששין למקום הקשרים. וכן אם לא הגיע המקל על פני כל השדרה חוששין שראש המקל במקום שהוא כלה מכה בכח. וכן אם הכה לרוחב השדרה חוששין שמא נפסק החוט.

סעיף ז

בהמה שגוררת רגליה -- אין חוששין שמא נפסק החוט.

הגה: אלא אמרינן שגרונא והוא כאב הרגלים נקטה (גמרא) וה"ה בעוף נמי דינא הכי (הגהות מרדכי בחולין וא"ו הארוך כלל נ"ה):

סעיף ח

במה דברים אמורים, כשלא נודע שנפלה. אבל אם נודע שנפלה חוששין.