לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט רז טו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אסמכתא שקנו עליה בבית דין חשוב הרי זה קנה

(וכל שלשה דבקיאי בדיני אסמכתא מקרי ב"ד חשוב לענין זה) (טור בשם הרא"ש והרא"ש כלל ע"ב סי' ה') וי"א דבעינן ב"ד חשוב שבעיר או המומחה לרבים (מרדכי פ' א"נ והמגיד פי"א דמכירה) ואם צוה לכתוב בשטר שקנו ממנו בבית דין חשוב אע"ג דלא קנה מהני דהודאת בעל דין כמאה עדים דמי ואפילו לא אמר בפירוש אלא צוה לכתוב (לו) שטר חוב (נ"א טוב) מהני כאלו פירש בהדיא (הגמי"י פי"א דמכירה ותשובת מיי' דקנין סי' ד'). ועיין לעיל סי' ס"א סעיף ה'

והוא שיתפיס זכיותיו בבית דין והוא שלא יהיה אנוס כיצד הרי שהתפיס שטרו או שוברו בב"ד וקנוי מידו שאם לא יבוא ביום פלוני ינתן שטר זה לבעל דינו והגיע היום ולא בא הרי אלו נותנים והוא שיהיה בב"ד חשוב

(וי"א אע"ג דלא התפיס זכיותיו מהני הואיל וקנו ממנו בב"ד חשוב וכתב הרא"ש דהכי נהיגי עלמא)

ואם עכבו נהר או חולי לא יתנו וכן כל כיוצא בזה ונתבאר תשלום דין זה בסי' נ"ה ובסי' כ"א:

הגה: וי"א דאם השלישו משכנות זה כנגד זה במשפטי עכו"ם ובשטרותיהן קנו אפילו באסמכתא משום דינא דמלכותא דינא (ב"י בשם רשב"א ועיין לעיל סי' ס"ח):

מפרשים

 

אע"ג דלא קנו מידו דהודאת בעל דין כו':    משמע מל' מור"ם וכן מוכח שם מל' הג"מ דאע"ג דידעינן דבודאי לא קנה בבד"ח מהני הודאתו והטעם דכיון דהודה ואמר שקנה ה"ל כאלו ידענו שגמר והקנה מ"ה מהני כאן טפי מהמקנה באגב קרקע דמוכח בס"ס קי"ג דאם ידענו בודאי שאין לו קרקע דל"מ הודאתו שהקנה אג"ק דשאני התם כיון דאין לו קרקע במה יקנה אבל כאן דתלוי בגמר ומקנה והרי הודה שקנה בב"ד חשוב וה"ל כאנן סהדי דגמר והקנה (ומיהו ק"ק די"ל דלא בגמר בדעתו לחוד תלוי הדבר אלא מכח דהפקר ב"ד הפקר וכמ"ש המרדכי) ומטעם זה כתב מור"ם בסמוך בסי"ט וכן אם כתב בהשטר שקיבל עליו בח"ח ובש"ד וכמו שנתבאר לעיל סוף סט"ו לענין בית דין חשוב עכ"ל שם נמי ר"ל אע"ג דידענו דלא קיבל עליו בח"ח ובש"ד בפועל אפ"ה מהני דכיון שצוה לכתוב שקבל עליו בחומר הזה הרי ראינו שגמר והקנה:

ומ"ש ואפילו כו':    אלא צוה לכתוב שטר טוב האי שטר טוב ל"ד הוא אלא כל שאמר לעדים כתבו עלי שטר מסתמא דעתו אשטר טוב כדרך שרגילין לכתוב וכן מוכח שם מהג"מ וגם מתשובת מיימוני דספר קנין דלא נזכר שם תיבת טוב כלל וזהו שמסיק מור"ם וכ' ז"ל וע"ל סי' ס"א ס"ה ור"ל דשם כ' מקור דין זה דכל שאמר לעדים לכתוב לו שטר כוונתו לכל מה שנוהגין לכתוב ע"ש מיהו י"ל דמור"ם הוסיף תיבת טוב מנפשו ע"פ מה שמסיק שם בסי' ס"א ס"ה דאין נאמנות וביטול מודעא במתנה בכלל זה עד שיפרוט בהדיא וס"ל למור"ם דהוא הדין זה שיהא בבד"ח אינו מסתמא בכלל אם לא שיצוה לכתוב שטר טוב וצריך עיון:

ואם עכבו נהר כו':    זהו פי' אמ"ש לפני זה והוא שלא יהיה אונס וק"ל:
 

(כא) אסמכתא שקנו עליה כו'. עיין בתשובת ר"ש כהן ס"ב סי' קע"ז ובתשו' ר"מ מינץ סי' י"א ובתשובת ר"א ן' חיים סי' ס"ו:
 

(לד) דלא:    מלשון זה משמע דאע"ג דידעינן בודאי דלא קנה בבד"ח מהני הודאתו והטעם כיון דהודה ואמר שקנה ה"ל כאילו ידענו שגמר והקנה מש"ה מהני כאן טפי מהמקנה באג"ק דמוכח בסוף סימן קי"ג דאם ידענו בודאי שאין לו קרקע דלא מהני הודאתו שהקנה אג"ק דשאני התם כיון דאין לו קרקע במה יקנה אבל כאן דתלוי בגמר ומקנה והרי הודה שקנה בבד"ח וה"ל כאנן סהדי דגמר והקנה ומיהו ק"ק די"ל דלאו בגמר דעתו לחוד תליא אלא מכח דהפקר ב"ד הפקר וכמ"ש המרדכי. סמ"ע.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש