לדלג לתוכן

שולחן ערוך חושן משפט רז א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המקנה לחבירו בין קרקע בין מטלטלים והתנה תנאים שאפשר לקיימם בין שהתנה המקנה בין שהתנה הקונה

(מיהו י"א דאם התנה המוכר טובת הלוקח אין זה תנאי דלא הוי אלא פטומי מילי והני מילי שמכר לו בתחילה סתם וקודם שנגמר המקח לגמרי הטיל המוכר תנאי אבל אם בתחילה אמר המוכר על תנאי כך וכך אני מוכר לך אע"פ דהוי טובת הלוקח מ"מ לא קנה רק אדעתא דהכי והוי תנאי גמור וכן אם התנו תנאי ואח"כ כתבו השטר סתם ודאי על תנאי הראשון כתבוהו) (טור בשם הרא"ש והגהות מרדכי פ' איזהו נשך וב"י בשם תוס' ותלמידי רשב"א)

אם נתקיימו התנאים נקנה הדבר שהוקנה ואם לא נתקיים התנאי לא קנה וכבר נתבאר משפטי התנאי בטור אבן העזר. (סי' נ"ח וסי' קמ"ד. וע"ל סי' רמ"א מדיני תנאי):

מפרשים

 

תנאי' שאפשר לקיימן:    לאפוקי אם התנה תנאי' שא"א לקיימן דהמעש' קיים והתנאי בטל וכל התנאי' ילפינן מתנאי בני גד ובני ראובן ושם אפשר לקיים היה ועוד נילף מאותו תנאי דבעינן שיהא התנאי כפול והן קודם ללאו ותנאי קודם למעשה ושיהיה התנאי בדבר א' והמעש' בדבר אח' כמו שהיה שם כל הני דברים ואי לאו כל הני דברי' בהתנאי המקח קיים והתנאי בטל כמ"ש הטור בא"ע סי' ל"ח ובסי' זה ס"ג בהדיא וגם המחבר רמזובמ"ש אחר זה מיד זה לשונו וכבר נתבא' משפטי התנאי כו' והא דנקט הטו' והרמב"ם והמחבר כאן הפרט דאפש' לקיים לחוד משום דבענין זה איירי כאן ללמדינו דאם נתקיימו התנאי' נתקיי' הקנין ועפ"ר:

טובת הלוקח:    בטור מפרש כגון שא"ל אם יטרפנה ממך אזי אגבהה לך שדה אחרת טובה ותפרע ממנה קרנך ושבח השדה ופירי שלה ע"ש.

אלא פטומי מילי:    הרא"ש דף קמ"ב פי' הדבר וכ' דמדלא חזר הלוקח התנאי שהוא טובתו ש"מ דאף הלוקח לא החשיב דברי המוכר והבטחתו לעיקר אלא שבא המוכר להניח עוצבו ורגזו של הלוקח וחשב הלוקח בלבו אם אחזור התנאי יחזור המוכר מיד מדברי הבטחתו וטוב לי השתיק' באולי יבוש לחזור מדברי הבטחתו לאח' זמן אבל הסכי' בדעתו לקנותו אף בלא אחריות כו' ע"ש כי כן הוא כוונת הרא"ש בשינוי לשון לתוס' ביאור:

שמכר לו בתחלה סתם כו':    ל' הטור אינו כן אלא ז"ל כגון שבתחל' הקנין פסקו שלא באחריות ועדיין לא נגמר המקח כגון שנתן המעות ולא כתבו השטר ובאתרא דקנו בשטר וכיוצא בזה בכה"ג כיון שנתרצה הלוקח בתחלת המקח ליקח שלא באחריות כו' ומור"ם דסתם כאן משום דמיירי בשאר תנאי דכל שלא התנה אותם הלוקח א"צ המוכר לקבל אותן עליו ודוקא באחריו' דקי"ל בי' דאחריות ט"ס וא"צ הלוקח להתנותו בו צ"ל דאין חילוק בין התנה המוכר בתחלת המכר או בסופו אלא כשקנאוהו מחחלה בפירוש בלא אחריות וק"ל ועד"ר:

קוד' שנגמר המקח לגמרי כו':    דאי הטיל התנאי אחר גמר המקח אפי' התנה הלוקח התנאי לטובתו לא הוה מהני ליה לדבר שכבר נעשה ונגמר ועד"ר שהוכחתי מתו' ורא"ש דס"ל דכל שהתנה עם הלוקח בתחלת המבירה שימכרהו דוקא שלא באחריות אז אף אם א"ל המוכר מיד אח"ז בתחל' המכר לא תיר' כ"א יטרפנו ממך אהי' לך באחריות דג"כ הוה פטומי מילי מדלא התנהו הלוקח וגם לא חזר הלוקח אדברי המוכר לומר כן יהי' דוקא כדברך שתהיה לי באחריות ע"ש:
 

(א) המקנה לחבירו עיין בתשובת ר"מ אלשיך סימן ל"ז ועיין מדיני אסמכתא בתשובת רשד"ם סימן נ"ח וסימן ק"ח וקכ"ח:
 

(א) לקיימם:    לאפוקי אם התנה תנאים שא"א לקיימן דהמעשה קיים והתנאי בטל דילפינן מתנאי ב"ג וב"ר ושם אפשר לקיים היה וגם ילפינן מהתם כל שאר דיני התנאי כמו שרמז המחבר במ"ש וכבר נתבאר משפטי התנאי כו' והא דלא נקט אלא פרט זה דאפשר לקיים לחוד משום דבענין זה איירי כאן ללמדינו דאם נתקיימו התנאים נתקיים הקנין עכ"ל הסמ"ע עיין בתשובת ר"מ אלשיך סי' ל"ז ועיין מדיני אסמכתא בתשו' רשד"ם סי' נ"ח וסי' ק"ח וקכ"ח.

(ב) הלוקח:    בטור מפורש כגון שא"ל אם יטרפוה ממך אזי אגבה לך שדה אחרת טובה ותפרע ממנה קרנך ושבח השדה ופירי שלה ע"ש. סמ"ע.

(ג) מילי:    הרא"ש פירש הדבר דמדלא חזר הלוקח התנאי שהוא טובתו ש"מ דאף הוא לא החשיב דברי הבטחת המוכר לעיקר אלא שבא להניח עוצבו ורוגזו דהלוקח וחשב הלוקח בלבו אם אחזור התנאי יחזור המוכר מיד מדברי הבטחתו וטוב לי השתיקה אולי יבוש לחזור מהבטחתו לאח"ז אבל הסכים בדעתו לקנותו אף בלא אחריות כו' ע"ש כי כן הוא כוונת הרא"ש בשינוי לשון לתוספות ביאור. שם.

(ד) לגמרי:    (בדברי הטור מבואר האי לגמרי דהיינו שכבר נתן לו המעות ולא נכתב עדיין השטר כו' משמע מזה דקודם נתינת המעות מיקרי תחלת המכר ומ"ש אח"ז אבל אם בתחלת המכר כו' משמע דתחלה משמע קאמר והיינו כל זמן שלא הושוו עדיין בקציצה אמר המוכר טובת הלוקח באותו הפעם ודאי מצי הלוקח לומר לא הסכמתי בקציצה זו רק אחר ששמעתי שאתה מתנה לטובתי אבל אם כבר הושוו ואחר כך אמר המוכר לטובת הלוקח אע"פ שלא נתן המעות עדיין מיקרי קודם שנגמר המקח ולא מהני שוב תנאי המוכר לטובת הלוקח והא דכת' הטור כגון שנתן המעות כו' להורות דל"ת דזהו כאחר גמר המקח לגמרי הוי ואפילו אם התנה הלוקח טובת עצמו יהא צריך קנין חדש קמ"ל דעדיין מקרי תוך המקח. ט"ז).

(ה) ל"ח:    וע"ש בטור ובב"י ובמ"ש הבית הלל שם.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש