שולחן ערוך חושן משפט קנד כח
<< · שולחן ערוך חושן משפט · קנד · כח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
ראובן שנתן או מכר כאחד הבית לשמעון והחצר ללוי והיו חלונות פתוחים מהבית לחצר אם רצה אותו שזכה בחצר לבנות בפניהם (הרשות בידו) וה"ה אם מכר או נתן החצר ושייר הבית לעצמו דרשאי אותו שזכה בחצר לבנות בפני החלונות (וי"א דאין יכול לבנות) אא"כ הרחיק ד' אמות:
- הגה: מכר הבית ושייר החצר לעצמו י"א דאינו יכול לסתום חלונותיו דמוכר בעין יפה מוכר וה"ה לנותן (ר' ירוחם נל"א ח"י וב"י) ויש חולקין (נ"י ס"פ לא יחפור וב"י בשם הריטב"א) (ועיין לקמן סי' קנ"ה סעיף כ"ה):
מפרשים
ראובן שנתן או מכר כאחד דקדק לכתוב כאחד דאז אליבא דכולי עלמא יכול לבנות לפני החלון משא"כ כשמכר להן זה אחר זה דבזה יש פלוגתא כמו בדין כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית דמה מכר ראשון לשני כל זכות שהוא בידו וק"ל ודין שנים שקנו מא' וחלקו או שנים שקנו משנים או מב' אחים שחלקו נתבאר לקמן סי' קע"ג ס"ג:
לבנות בפניהן המחבר לטעמיה שכ' בסעיף שלפני זה דדוקא יכול לבנות לפניהם ולא לומר לו סתום חלונך ומור"ם שכתב די"א די"ל סתום ה"נ ס"ל בדין זה וגם הטור סתם וכ' בדין זה דצריך לסתום וה"ט משום דפסק כהרא"ש דס"ל בדין שלפני זה שי"ל סתום ע"ש ודוק גם עי' בד"מ מ"ש עוד פרטי דינים בדינים הנלו:
י"א דאינו י"ל סתום גם בכאן כתב מור"ם סתום לסברתו דלסברת המחבר הל"ל לבנות וק"ל:
ויש חולקין ע"ש דסיים בטעמו וז"ל דאע"ג דמוכר בעין יפה מכר מ"מ נזקו לא מכר ליה וזה מזיק ליה כל שעה בראייתו ☜ וה"מ כשהיה הנזק בשעת המכר אבל אם מכר ליה בית הפתוח לחורב' שלו אע"פ שעשויה לבנות כיון שפתח זה החלון ברשות אף כשיבנה זה החורבה אין לו לסותמו עכ"ל:
(נד) כא': דקדק לכתוב כא' דאז אליבא דכ"ע יכול לבנות לפני החלון משא"כ כשמכר להן זא"ז דבזה יש פלוגתא כמו בדין כשמכר החצר ושייר לנפשו הבית דמה מכר ראשון לשני כל זכות שהי' בידו ודין שנים שקנו מא' וחלקו או שנים שקנו משנים או מב' אחים שחלקו נתבאר לקמן סי' קע"ג ס"ג. סמ"ע.
(נה) חלונות: (בדברי רבינו הי' כתוב החלונות בה"א הידיעה וכנ"ל עיקר ונ"מ בזה בעיקרי החלונות שהיו לבית זה פתוחים וא"כ בזה סותם לגמרי אור ביתו אפ"ה הרשות בידו וראיה מדלא חילק רבינו בכך והא דבסמוך סכ"ו חילקו לענין תוספת אורה דוקא היינו דשם נתן בעה"ב לבעל החצר עילוי דמים מסתמא נחשב ג"ז בכלל העילוי משא"כ כאן דאימר מכר לזה הבית בלא אורה וכנ"ל מדברי הרא"ש פ"ק דב"ב כו' עכ"ל הט"ז וע"ש).
(נו) וי"א: (לכאור' תמוה הוא הא הלכה רווחת מוכר בעין יפה מוכר ונרא' דהי"א ס"ל כדעת התו' דגבי בית אמרי' שא"י להאפיל עליו לגמרי וכאן מיירי במאפיל לגמרי ובזה לא אמרינן בעין יפה מוכר. ט"ז).