שולחן ערוך חושן משפט קמג ד

יש מי שאומר שאין מחזיקין בנכסי שבויים ולא בנכסי רטושים (פירוש אנשים שאין אדם יודע אנה הם) ולא בנכסי שוטים:

הגה: דכל הני אינן יכולין למחות או משום שאינן יודעים מי מחזיק בשלהן דנפיש טרדייהו (טור ס"ס זה):

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

ולא בנכסי רטושי' כו' בטור כתב עוד בנכסי נטושין ול' הגמרא דפ' המפקיד (סוף דף לח) נקט ושם אמורידין קרוב לנכסיהן קאי וכתבו הטור והמחבר לקמן בסימן רפ"ז ס"ח ומוכרח שם בגמרא דנטוש מיקרי מי שנוטש נכסיו בעל כרחו מחמת איזה אונס והולך לו וע"ש מה שנא' והשביעית תשמטנה ונטשתה קרי לאפקעתא דמלכ' שבע"כ בל' נטישה ורטוש' קרי למי שהולך מדעתו ואין אנו יודעין להיכן הלך וע"ש מ"ש אם על בנים רוטשה וכתב נ"י שם דה"פ דקרא קודם ביאת האויב ברח מעצמו מפני פחד וז"ל הטור כאן רטוש מפני שאין אנו יודעין היכן הוא ור"ל כיון שאין אנו יודעין להיכן הלך שמא הוא במקו' שאין רגילין שיירות לבא שמא הן שהוא במקו' רחוק או קרוב והמחבר נקט בלשונו כאן רטושי' משום דנטושי דפי' שנוטש נכסיו בעל כרחו כבר נתבאר דינו ממ"ש המחבר לפני זה דאם נטש ועזב נכסיו מחמת סכנת נפשות דאין חזקתו חזקה כלל ואם מחמת ממון חזקתו חזקה אם לא שהלך וברח למקו' רחוק כ"כ שלא היה נשמע החזקה ומחאתו ובזה אפי' בכל אדם כבר נתבאר דאין חזקתו חזקה ועפ"ר שם כתבתי עוד מזה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}