שולחן ערוך חושן משפט קד י

שטרות שזמן כולם יום א' או שעה אחת במקום שכותבין שעות ובאו כולם ביחד לגבות וכן בעלי חובות שכל אחד מהם קודם לזמן חבירו שבאו לגבות מטלטלי שהרי אין בהם דין קדימה או שבאו לגבות מקרקעי שקנה הלוה לאחר שלוה מהאחרון שבהם ואין בנכסי' כדי שיגבה כל אחד מהם חובו מחלקים ביניהם כיצד חולקים אם כשיתחלק הממון הנמצא על מניינם יגיע לפחות שבהם כשיעור חובו (או פחות חולקים לפי מנינם בשוה ואם יגיע לפחות שבהם יותר על חובו חולקים מכל הממון ביניהם כדי שיגיע לפחות שבהם כשיעור חובו) וחוזרים הנשארים מבעלי חובות וחולקים היתר ביניהם בדרך הזאת כיצד היו ג' חובות של זה ק' ושל זה ק"ק ושל זה ש' אם היה כל הנמצא שם ש' נוטלים ק"ק וכן אם נמצא שם פחות מש' חולקים בשוה נמצא שם יותר על ש' חולקים ש' בשוה ויסתלק בעל הק' ושאר הממון חולקים אותם השנים על אותו הדרך כיצד נמצאו שם ת"ק או פחות חולקים ש' בשוה ויסתלק הראשון וחוזרים וחולקים הק"ק או הפחות בשוה ויסתלק השני נמצא שם ת"ר חולקי' ש' בשוה ויסתלק בעל המנה וחוזרים וחולקים הק"ק בין השנים ויסתלק בעל הק"ק ונותנין הק' הנשארים לבעל הש' ונמצא בידו ש' ועל דרך זו חולקים אפי' הם מאה כשיבואו לגבות כאחד:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

שבאו לגבות מטלטלים. שהרי אין בהם דין קדימה מכאן ראיה מדברי המחבר עצמו למ"ש כמה פעמים בסי' זה דהא דאמרינן אין קדימה במטלטלין היינו נמי לענין שאם באו כאחד לגבות שחולקין:

נוטלין מאה מאה. לאפוקי מדעת רבי חננאל שכתב הטור בשמו שחולקין הנמצא לששה חלקים וזה שחובו ג' מאות יטול ג' חלקים וזה שחובו מאתים יטול ב' חלקים וזה שחובו מאה יטול חלק אחד כדין בכור ופשוט בשבח שנשבחו הנכסים אחר מיתת אביהן והרי"ף ס"ל דשאני התם דחלק כל אחד היה מבורר בנחלת אביהן ואין כאן שיעבודא משא"כ כאן דשיעבוד של בעל המאה חל על כל הממון הנמצא כמו שחל עליו דבעל הג' מאות ועפ"ר:

נמצא שם ת"ר חולקים ש' בשוה כו' הא דלא אמר בקיצור דיטול כ"א בכדי חובו צ"ל משום דאיכא נ"מ בחלוקה בדרך זה בגביות בינונית וזיבורית ועידית וס"ל שמתחל' חולקין מן הבינונית כדין ב"ח שגובה מבינונית ואחר כלות הבינונית חולקין מהזיבורית כדין מי שיש לו עידית וזיבורי' וכמ"ש הטור והמחבר בסי' ק"ב ואחר כלות גם חלוקת הזיבורית חולקי' מהעידי' ועפ"ר:

ש"ך - שפתי כהן

עריכה

(יח) כיצד נמצאו שם ת"ק כו'. ע' בא"ע סי' ק"ב סעיף ד' ודוח ועיין בספר גדולי תרומה שער מ"ג ח"ד דף קצ"ז ע"ש:

באר היטב

עריכה

(כב) ק"ק: דשעבוד של בעל הק' חל על כל הממון הנמצא כמו שחל עליו דבעל הפ' לאפוקי מדעת ר"ת שכתב הטור בשמו שחולקין לפי הממון כו'. שם.

(כג) כיצד: כתב הסמ"ע הא דלא אמר בקיצור דיטול כל אחד בכדי חובו צ"ל משום דאיכא נ"מ בחלוקה בדרך זה בגביית בינונית וזיבורית ועידית וס"ל שמתחלה חולקין הבינונית כו' ע"ש ועי' באבן העזר סי' ק"ב ס"ד ובס' ג"ת שער מ"ג ח"ד.

קצות החושן

עריכה

(יד) נוטלין מאה מאה וע' ב"ח בסי' צ"ו שכ' במוכר סחורה בהקפה והסחור' בעין דהוא קודם לגבות מסחור' שלו מכל הבע"ח וע"ש והבאתי דבריו לעיל בסי' צ"ו ע"ש ולכאורה קשה מהא דאמרינן בע"ח גובה חצי שבח וכתב שם בנימוקי פ"ק דמציעא ופ' מי שמת דקיי"ל בע"ח גובה חצי שבח משום דה"ל לוה ולוה וקנה ומכר דיחלוקו וה"ל כקנה ומכר אע"פ שלא קנה המוכר מעולם את השבח אלא דבשביל כתיבת אחריות שכותב לו אנא איקום ואשפי אינון ועמליהון ושבחיהן ה"ל כאלו חזר הלוקח ומכרו להמוכר והמוכר חזר ומכרו ללוקח וכ"כ הטור בסי' קט"ו ע"ש וכיון דהך שבחא דלוקח אלא דאנן דיינינן לי' כאלו קנה המוכר אחר שמכר לו את השדה הוי כאלו קנה את השבח א"כ הסחור' של הלוקח עדיין בעין דהא שבחא דלוקח אלא דהוי כאלו מכרו ולו יהא דמכרו הוא קודם וכ"נ כדברי הנימוקי בטור וברשב"ם ובאחרונים וא"כ משמע מדבריהם דאפי' בסחור' בעין חולקין. ואפשר ליישב דברי הב"ח לפי שיטתו בריש סי' קט"ו דהא דהלוקח נוטל חצי שבח לאו בשביל אחריות שבחו דכיון דאין השבח גובה מנכסים משועבדים אין מוציאין לשבח קרקעות מנכסים משועבדים ואינו גוב' אלא המלו' אלא בשביל אחריות קרנו ע"ש ואם כן באחריות קרנו השבח הוא סחור' אחרת ומש"ה שניהם חולקין ודו"ק:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}