שולחן ערוך חושן משפט צז יח

היו לו שני כלים נוטל א' ומחזיר א' עד מתי הוא חייב להחזיר וליקח עד לעולם ואם היה המשכון מדברים שאינו צריך להם ואין מניחים אותה ללוה ה"ז מניחו אצלו עד ל' יום ומשלשים יום ואילך מוכרו בב"ד:

מפרשים

סמ"ע - מאירת עיניים

עריכה

היו לו שני כלים כו' נוטל אחד ומחזיר אחד. לשון משנה הוא בס"פ המקבל ופירש"י שם דכשיש ללוה כלי אחד של יום וכלי אחד של לילה וחובו נגד שניהן ממשכנין אותו בשניהן וכשנוטל אח' דהיינו כלי לילה ביום מחזיר לו באותו פעם כלי היום וההיפך לעת הערב וכן לעולם כל שאינו מחזירו כדי שלא למשכנו וכמו שיתבאר בסמוך סכ"ב:

מדברים שאין צריך להן ואין מניחין כו'. חדא באידך תליא וכאלו אמר אם הוא מדברים שא"צ לו דאז אין מניחין ביד הלוה מ"מ אינו מוכרו מיד אלא המלוה ממתין לו במכירתו ל' יום וכמ"ש בסימן ע"ג במשכון שממושכן בידו בשעת הלואתו ע"ש:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}