שולחן ערוך חושן משפט סה כג
<< · שולחן ערוך חושן משפט · סה · כג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: מאירת עיניים (סמ"ע) · שפתי כהן (ש"ך) · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · קצות החושן · באר הגולה · פתחי תשובה
האומר שטר בין שטרותי פרוע ואיני יודע איזהו כל שטרותיו פרועים נמצא לאחד שם שנים הגדול פרוע ולא הקטן (נ"י סוף ב"ב):
- הגה: אבל אם נמצא שובר בבית לוה על הקטן ודאי הקטן פרוע ולא הגדול (נ"י) וכן אם לא אמר א' פרוע אלא אומר שטר אחד מחול לך הקטן מחול ולא הגדול (מה"ר דוד כהן בית כ' סי' ו'):
מפרשים
ודאי הקטן פרוע כו': דאמרינן דלזה שנמצא עליו השובר ודאי נתכוין ג"כ המלוה:
אלא אומר שטר אחד מחול לך כו': המחילה ה"ל כמתנ' והזוכה הוא הבא להוצי' מיד הנותן ועליו להבי' ראיה:
(עה) ואיני יודע כו'. לאו דוקא אומר בפירוש איני יודע אלא כל שלא בירר לבניו איזהו הדין כן כ"כ הנמוק"י:
(עו) כל שטרותיו כו' ואין חילוק בדינים אלו בין שהמלוה חי או שמת אח"כ אלא דאם הוא חי וטוען אח"כ עיינתי ונזכרתי שזה פרוע והאחרים אינם פרועים חוזר וגובה בהן כדלעיל סי' נ"ט וע"ש:
(עז) אבל אם נמצא שובר כו'. הקטן פרוע ולא הגדול וה"ה השטרות שעל הלווים האחרים אינן פרועים דאמרינן אותו שטר שיש ביד לוה זה שובר עליו הי' פרוע ולא האחרים וכן הוא בנמוק"י להדיא ומביאו ב"י:
(עח) אלא אומר שטר אחד מחול לך כו'. כ"כ מהרדיך שמדמה זה למכר דלקמן ס"ס רי"ח ומביאו ב"י ולפע"ד לא דמי דהתם המוכר מוחזק בשדהו אבל הכא המקבל מוחזק במעות ודמי לפרוע ומה"ט אמרינן לעיל סי' מ"ב סעיף ח' דאף בשובר אמרי' דיד בעל השובר על העליונה אף נגד שטר אע"פ שכתוב בשובר לשון מחילה וכדאיתא בס' מ"ג סעיף כ"ה וסעיף כ"ו ע"ש וצל"ע:
ומ"מ נראה דאף מהרד"ך לא קאמר אלא כשידוע בבירור או שהלוה מודה שמחל לו בחנם ומטעם שכתב שם שהקונה או המקבל מתנה על ידו התחתונ' והיינו דכתב מהרד"ך שם באומר שטר לך בידי מחול שמחלתיו לך כו' אבל באומר סתם מחול לך והלוה טוען ברי ואומר שמחל לו מחמת שהיה מחויב למחול לו דמי לפרעון והגדול מחול והר"ב קיצר בדבר ודוק:
(עט) שטר אחד מחול לך כו'. ע"ל סי' רמ"א סעיף ב' בהג"ה ומ"ש שם:
(סד) יודע: לאו דוקא שאומר בפי' איני יודע אלא כל שלא בירר לבניו איזהו הדין כן כ"כ הנ"י: ש"ך.
(סה) מחול: פי' הסמ"ע הטעם דמחיל' ה"ל כמתנה והזוכ' הוא בא להוציא ועליו להביא ראי' וכתב הש"ך דכ"ז כשידוע בבירור או הלו' מודה שמחלו לו בחנם אבל באומר סתם מחול לך והלוה טוען ברי שהיה מחוייב למחול לו דמי לפרעון והגדול מחול והרב קיצר בדבר עכ"ל.