שולחן ערוך חושן משפט י א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

צריך הדיין להיות מתון בדין, שלא יפסיקנו עד שיחמיצנו וישא ויתן בו ויהיה ברור לו כשמש. והגס לבו בהוראה וקופץ ופוסק הדין קודם שיחקרנו היטב בינו לבין עצמו עד שיהיה ברור לו כשמש -- הרי זה שוטה רשע וגס רוח.

מפרשים

 

סמ"ע - מאירת עיניים

עד שיחמיצנו:    ל' דקרא נקט דכתיב אשרו חמוץ ודרשו רז"ל אשרו לדיין שמחמיץ ומשהה ומלין את דינו כדי להוציאו לאמתו:

ברור לו כשמש:    למדוהו מדכתיב בית דוד דינו לבוקר משפט וכי בבוקר לבד דנין אלא להיות המשפט ברור כבוקר:

שוטה רשע כו':    שוטה שהוא סובר שהוא חכם בדין ויודע אותו ואינו ונשאר בשטותו ורשע על שמעוות הדין וגס רוח שסובר שא"צ לאיש כמוהו להיות מתון בדין:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש