שולחן ערוך הרב אורח חיים תרנא

אורח חיים • יורה דעה • חושן משפט

<< | שולחן ערוך הרב • אורח חיים • סימן תרנא | >>

סימן זה בטור אורח חיים • שולחן ערוך • לבוש • ערוך השולחן

דין נטילת לולב וברכתו

ובו: י"ז סעיפים א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז

סעיף א

מצות ארבעה מינים הללו הוא שיטול כל אחד ואחד מישראל אתרוג אחד בידו אחת ובידו השנית יטול לולב אחד ושני בדי ערבה ושלשה בדי הדס.

ובשעת הדחק שאי אפשר למצוא שלשה בדי הדס יוצא ידי חובתו בבד אחד אפילו נקטם ראשו (עיין סי' תרמ"ו).

ואם נטל שלשה מינים אלו עם האתרוג בידו האחת לא יצא ידי חובתו שהרי אחרי שנאמר פרי עץ הדר נאמר כפת תמרים בלא וא"ו כלומר שלא נאמר וכפת כמו שנאמר וענף וגו' וערבי וגו' מכאן אתה למד שהאתרוג הוא צריך להיות בפני עצמו ולא יהיה באגודה אחת עם הלולב עם מיניו כמו ההדס וערבה שנכתב בהן וא"ו המוסיף על ענין ראשון ולכך מותר לאגדן עם הלולב (ואדרבה מצוה מן המובחר הוא לאגדן כמו שיתבאר).

ויש חולקין על זה ואומרים שלא מיעט הכתוב אלא שלא יהא האתרוג נאגד עם הלולב ומיניו באגודה אחת ממש אבל כל שאינו אוגדו ממש באגודה אחת אף על פי שנוטלן בידו אחת אין בכך כלום ויוצא ידי חובתו מן התורה.

ולענין הלכה יש להחמיר בשל תורה ואם בירך ונטל שניהם בידו אחת יחזור ויטלם בשתי ידיו בלא ברכה דספק ברכות להקל ושמא יצא בברכה הראשונה:

סעיף ב

ומצוה מן המובחר לאגוד הלולב עם ההדס וערבה באגודה אחת משום נוי שנאמר זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות:

סעיף ג

ומותר לאגדו אפילו בחוט ובמשיחה אף על פי שחוט האוגד הוא מין אחר ואינו ממינים שבלולב והרי יש כאן בידו חמשה מינים אף על פי כן אינו עובר משום בל תוסיף כיון שהאגוד אינו מעיקר המצוה אלא הוא הידור למצוה ולא הזהירה תורה אלא שלא להוסיף בעיקר המצוה:

סעיף ד

ומותר לאחוז את הלולב בידו במקום האגוד בשעה שאוחזו לצאת בו ידי חובתו ואע"פ שהאגוד חוצץ בין ידו ללולב ומיניו אין בכך כלום כיון שהאגוד הוא לנוי ולהידור מצוה וכל שהוא לנוי אינו חוצץ מפני שהוא בטל לגבי הלולב ומיניו וכאלו הוא מגוף הלולב ומיניו:

סעיף ה

ואפילו אם נשרו מעלי הלולב או מעלי ההדס וערבה ונשארו העלין בתוך האגוד בענין שעלין הללו חוצצין ומפסיקין בין ידו ללולב אין בכך כלום כיון שדבר החוצץ הוא ממינים שבלולב ומין במינו אינו חוצץ אבל אם דבר שאינו ממינים הללו מפסיק ביניהם לידו בשעת נטילה לא יצא ידי חובתו בנטילה זו לכך צריך ליזהר מאד להסיר החוט שרגיל להיות כרוך סביב ההדס כשמביאין אותן ממרחקים.

אבל מותר לכרוך ההדס בעלי הלולב או בעצי ערבה דקים כיון שהכרך הוא ממינים שבלולב אינו חוצץ:

סעיף ו

יש נוהגים לעשות האגד בדרך זה שכורכין סביבות שלשה מינים אלו עד שיהיו מהודקין היטב ותוחבין ראשי הכרך לתוך עיגול הכרוך סביב שלשה מינים אלו ויש מחמירים וקושרים שני ראשי הכרך בשני קשרים זה על גבי זה וביום טוב שאי אפשר לקשרן בענין זה שהרי הוא קשר של קיימא שאינו חושש להתירו עולמית אוגדין אותו בעניבה דהיינו שעושין שתי עניבות זו על גבי זו (אבל אסור לעשות עניבה על גבי קשר כיון שאינו חושש להתירו עולמית עיין סימן (שמ"א) [שי"ז]) או שתוחבין ראשי הכרך לתוך עגול הכרך כמו שנתבאר:

סעיף ז

ש נוהגין להגביה ההדס בתוך האגוד למעלה מן הערבה מעט מטעם הידוע להם:

סעיף ח

יש נוהגין לאגוד ההדס מימינו של הלולב והערבה בשמאלו והלולב באמצע:

סעיף ט

ויש נוהגין לאגוד שלשה הדסים אחד מימין הלולב דהיינו מימין האדם ואחד משמאלו ואחד באמצע נוטה לצד ימין ושתי הערבות אחד בימינו ואחד בשמאלו:

סעיף י

וטוב להשפיל ההדס וערבה תוך אגד הלולב דהיינו שיאגוד אותם בתחתית הלולב בענין שכשיטול הלולב בידו לשם מצוה יהיו בידיו ג"כ ההדס וערבה (ואם לא השפיל ונטל הלולב לבדו בידו וההדס וערבה אגודין בו למעלה הרי זה מותר אע"פ שאינו נוטל ההדס והערבה בידו אין בכך כלום דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה כמו שיתבאר):

סעיף יא

נוהגין לעשות בלולב שלש אגודות כנגד שלשה אבות דהיינו שמלבד האגד שאוגד שלשה מינים אלו ביחד עושין בלולב עצמו עוד שתי אגודות לאגוד העלין בשדרה וצריך ליזהר מאד שיהא שדרו של לולב יוצא למעלה מאגד העליון טפח כדי נענוע כמו שנתבאר בסימן תר"נ:

סעיף יב

כל ארבעה מינים הללו צריך ליטלן דרך גדילתן דהיינו שיהא ראשיהם למעלה ועיקריהם למטה ואם הפכן בשעה שנטלן לא יצא ידי חובתו בנטילה זו והאתרוג אע"פ שהוא תלוי באילן עוקצו למעלה מכל מקום דרך גדילתו נקרא עוקצו למטה וצריך ליזהר מאד בהדס שבא ממרחקים להתיר אגודתו ולראות אם מונח כתיקונו דלפעמים נותנים ראשו של בד זה בצד עיקרו של בד זה וגם לפעמים כופפין ראשי הבדין:

סעיף יג

צריך ליטול הלולב ומיניו בידו הימנית ואתרוג בידו השמאלית לפי שהלולב יש בו שלש מצות דהיינו לולב הדס וערבה והאתרוג הוא מצוה אחתנה ואם היפך יצא ידי חובתו ומכל מקום טוב לחזור וליטול כדינו בלא ברכה. אפילו אם כבר יצא ידי חובת נטילה ורוצה לחזור וליטלו לשם מצוה כגון בשעת אמירת הושענות צריך ליטול הלולב בימין והאתרוג בשמאל:

סעיף יד

איטר יד נוטל הלולב בימינו שהוא שמאל של כל אדם והאתרוג בשמאלו שהוא ימין של כל אדם אבל מי שהוא שולט בשתי ידיו נוטל הלולב בימינו והאתרוג בשמאלו ככל אדם:

סעיף טו

מי שנקטעה ידו הימנית יטול הלולב בזרועו הימנית שהרי לא נאמר בתורה ולקחתם ביד ולקיחה בזרוע שמה לקיחה ואם אי אפשר ליטול הלולב בזרועו הימנית יטול הלולב בידו השמאלית שהיא חשובה לו כימין ואתרוג בזרועו השמאלית אבל לא יטול שניהם בידו אחת בבת אחת כמו שנתבאר ואם אי אפשר לו ליטול האתרוג בזרועו השמאלית יטול הלולב והאתרוג בידו השמאלית בזה אחר זה כמו שיתבאר:

סעיף טז

וכן מי שנקטעה ידו השמאלית יטול האתרוג בזרועו השמאלית ואם אי אפשר יטול בזרועו הימנית ואם גם זה אי אפשר יטול שניהם בידו הימנית בזה אחר זה:

סעיף יז

כל המצות מברכין עליהם עובר לעשייתן דהיינו סמוך וקודם לתחלת עשייתן כמ"ש בסימן כ"ה. ומה הוא מברך על מצות נטילת ארבעה מינים אלו אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת לולב לפי שהלולב גבוה מכולן חשוב הוא ונקראת כל האגודה על שמועד:

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם