שולחן ערוך הרב אורח חיים תעו
אורח חיים • יורה דעה • חושן משפט
<< | שולחן ערוך הרב • אורח חיים • סימן תעו | >>
סימן זה בטור אורח חיים • שולחן ערוך • לבוש • ערוך השולחן
סעיף א
[עריכה]מקום שנהגו לאכול בשר צלי בליל פסח, אוכלין. מקום שנהגו שלא לאכול, משום גזירה שמא יאמרו: פסח הוא, אסור להם לשנות מנהגם; ואף בניהם אחריהם אינן רשאין לשנות מנהג אבותיהם. ואף מי שבא לדור שם ממקום שנהגו לאכול, אסור לו לאכול, עיין סימן תס"ח ב'. ובמדינות אלו נהגו שלא לאכול:
סעיף ב
[עריכה]ובכל מקום אסור לאכול בלילה זה גדיים המקולסין (פירוש מקולס הוא לשון מזוין, שכרעיו ובני מעיו בשעת צלייתו הן תלויין למעלה מראשו או מצדו, כגבור מזוין שכובע נחושת למעלה מראשו וכלי זיינו בצדו), דהיינו גדי או כבש צלוי כולו כאחד (ראשו על כרעיו ועל קרבו) ולא נחסר ממנו שום אבר. שהרי זה דומה לצליית הפסח, שהיה נצלה כשהוא שלם כולו כאחד (וכרעיו ובני מעיו תלויין חוצה לו), ויהא נראה כאוכל פסח בחוץ. אבל אם צלה אותו כשהוא מחותך, או אפילו כשהוא מחובר, אלא שנחתך אבר אחד מגופו קודם הצלייה, או ששלק בו אבר אחד כשהוא מחובר ואחר כך צלה אותו כולו כאחד, הואיל ואינו דומה לצליית הפסח, הרי זה מותר במקום שנהגו לאכול צלי בלילה זה:
סעיף ג
[עריכה]אפילו בשר עגל ועוף, שאין הפסח בא מהם, וכן כל דבר הטעון שחיטה, אסור לאכלו צלי במקום שנהגו שלא לאכול; לפי שהעולם יטעו בין צלי לצלי, ויבואו להתיר גם בשר צלוי מכבשים ועזים, כיון שהכל מין בשר. אבל דבר שאינו טעון שחיטה, כגון דגים וביצים, מותר לאכלם צלויים, לפי שאינן דומין כלל לבשר ולא יטעו בהם: