מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הלכות שכירות פועלים
[עריכה]
| סימן שלא - השוכר פועלים ינהג עמהם כמנהג המדינה |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שלב - דין האומר לשלוחו צא ושכור לי פועלים ושכרן יותר ממה שאמר לו |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שלג - השוכר את הפועל ובא הפועל לחזור קודם שהתחיל או אחר כן |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שלד - השוכר את הפועל להשקות השדה והשוכר מלמד וחלה בנו |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שלה - השוכר את הפועל למלאכה סתם או למלאכה ידועה |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שלו - השוכר את הפועל לעשות בשלו והראהו בשל חבירו |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שלז - דין אכילת פועל בשעת מלאכה ממה אוכל או מתי אוכל |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שלח - דין אכילת בהמה בשעת מלאכה ואיסור חסימותה |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
| סימן שלט - לתת שכר אדם בהמה וכלים בזמנו ומתי זמנו |
טור • שולחן ערוך • שולחן ערוך הרב • ערוך השולחן • לבוש
|
