שולחן ערוך אורח חיים תקמו ג
<< · שולחן ערוך אורח חיים · תקמו · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
הכל מותרים לישא בערב הרגל ולעשות סעודה ברגל בין בתולות בין אלמנות:
מפרשים
(ד) ולעשות סעודה ברגל: שאין עיקר השמחה אלא תחלת הנשואין ואף על פי שמשמחין בסעודת הנישואין כל ז' שרי עכ"ל הרשב"א ובתשו' אחרת להרשב"א נמצא לאסור לעשות סעודת הנשואין ברגל אפי' נשא בערב הרגל וכ"מ ברמב"ם וכיון דמילי דרבנן היא נקטי' לקולא עכ"ל ב"י ודבריו תמוהים דהא התו' במ"ק הוכיחו שהוא דרשה גמורה דאורייתא וגם בכתובות דף מ"ז כתבו שהוא דאורייתא ועוד דבסוכה דף כ"ה משמע בהדיא אם נשאו ערב הרגל מותר לעשות סעודה ברגל (עיין סי' תר"מ ס"ו) וכ"כ במ"ק בגמ' לכן נ"ל דלילה ראשונה אסור לעשות סעודה דאיתא בגמרא דעיקר שמח' אינו אלא חד יומא ולילה הראשונה נגרר אחר היום דהשמחה מתחלת ביום ונגמרה בלילה וכן למ"ד משום טירחא בסעודה הראשונה איכא טירחא יתירה אבל בשאר ימות הרגל מותר לעשות סעודה דכבר עבר עיקר שמחת נשואין וכתבו התוס' בכתובות דף מ"ז דאפי' שעה א' לפני י"ט שהוא תוס' י"ט ואסורה במלאכה מותר לישא ונ"ל דזהו דוקא לדין תורה אבל מדרבנן אסור לישא באותו שעה דהוי כקונ' קנין כמ"ש סי' של"ט מיהו אם לא קבל עליו י"ט באותו שעה מותר ורי"ט בכתובות כ' ואסור לישא סמוך לחשיכה ע"כ והעול' נוהגים לישא אף סמוך לחשיכה (כ"ה) ועיין ברצוף אהבה סימן ק"ח ובמדינותינו נהגו לישא בע"ש סמוך לחשיכה ובעי"ט לא נהגו לישא כלל ונ"ל דזהו מטעם שכתבתי דאסור לעשות סעודת נשואין בלילה הראשונ' ולכן אין לשנות המנהג:
(ד) בערב: דוקא בשחרית ולא בערב י"ט סמוך לחשיכה מהרימ"ט בחידושיו כתובות על הרי"ף. ובכנה"ג כתב דהעולם נוהגין לישא אשה בעי"ט אפילו בערב סמוך לחשיכה. והמ"א כתב דבמדינתינו נוהגין לישא ערב שבת סמוך לחשיכה אבל בערב י"ט לא נהגו לישא כלל ע"ש הטעם ולכך אין לשנות המנהג.
(ט) בערב הרגל - האחרונים כתבו דיש ליזהר לכתחלה לעשות הנשואין בשחרית כדי שיהא יכול לשמוח עמה יום אחד קודם הרגל וגם שיהא יכול לעשות סעודה ראשונה בחול ואם מאיזה סיבה נתאחר והוא שעת הדחק מתיר הא"ר לישא אפילו סמוך לחשיכה. ועיין במ"א שכתב דבמדינותינו המנהג שלא לישא כלל בעיו"ט אכן אם יש צורך גדול בדבר אין להחמיר:
(י) ולעשות סעודה ברגל - שאין עיקר השמחה אלא תחלת הנשואין ואע"פ שמשמחין בסעודת הנשואין כל שבעה שרי ומשמע דאפילו בלילה שרי לעשות סעודה דהוא יום אחר ועיין במ"א דדעתו דהלילה נגרר אחר היום ואסור לעשות סעודה הראשונה בלילה וכתב דמטעם זה נהגו שלא לישא בערב הרגל אכן בשעת הדחק כתב הא"ר והמור וקציעה דמותר לישא ערב הרגל ולעשות סעודה בלילה: