לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תקכב ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אין יוצאין בכסא אחד האיש ואחד האשה ואיש שהיו רבים צריכים לו מותר ומוציאין אותו על הכתף אפילו באפריון.

מפרשים

 

אין יוצאין בכסא. פי' יושב בכסא ונושאין אותו:

שהיו רבים צריכים לו. בטור כתב ואינו יכול לילך בע"א משמע אם יכול לילך בע"א אסור אבל מדברי הר"ן משמע אפי' יכול לילך בע"א התירו לו משום דוחקא דציבורא או שלא יטנף הבגדים כ"ש אם היה זקן או טורח ההליכה ודעת הטור תמוה דאם אינו יכול לילך בע"א אפי' כל אדם שרי כמו מי שנתכווצו גידיו וי"ל דשם הוא עצמו יש לו היתר לילך במקל משא"כ כאן שאחרים ישאוהו לא הותר לאותן אחרים אלא ברבים צריכים לו וא"א בע"א כ"ה לדעת הטור וכיון דמילי דרבנן נינהו נראה דיש לסמוך על הר"ן להקל וכ"פ רש"ל:

על הכתף. פי' אפי' על הכתף שמשים כל א' ידיו על כתף חבירו והכסא על זרועותיהם וכ"ש אם נושאים בין ידיהם:

ברמב"ם כתוב יוצאין בכסא אחריו וכב"י דמשמע שהיה מפרש שהיו נושאין כסא אחר אנשים חשובים לישב שם במקום שירצה. ורש"ל הקשה ע"ז דמשמע בגמ' דקאי על מה שמוציאין האנשים בכסא. גם לא אדע מה איסור יש בדבר להוציא הכסא אחר איש או אשה שרגילין לישב בכסאות אפי' אין רבים צריכים לו דהא כל צורך היום קצת שרי בהוצאה כו' ע"כ נראה דהאי אחריו הוא ט"ס ברמב"ם עכ"ל. ולענ"ד נראה דודאי יש איסור טפי בהוצאת כסא וספסלים ממקל שהסומא יוצא בו כדי לתרוצי סוגיא דהיינו שיוכל לילך בטוב שפיר ואפ"ה אסור כיון שיוכל לילך בלא"ה משום זילותא די"ט. כ"ש דאיכא זילותא די"ט בהוצאת כסאות ודמיא טפי לעובדא דחול ולא התירו הוצאה לצורך קצת אלא במקום שאין זילותא דיו"ט כמו הוצאת קטן כדלעיל כן נלע"ד:


 

(א) על הכתף:    אפילו יכול לילך בלא כסא אם יש בו איזה צורך לכתף כגון שלא יטנף בגדיו או ביעתותא מותר (יש"ש) עב"י:
 

(ב) בכסא:    פירוש יושב בכסא ונושאין אותו.

(ג) צריכים:    ואז מותר אפי' יכול לילך בע"א אפ"ה התירו לו משום דוחק' דצבור' או שלא לטנף הבגדים וכ"ש אם היה זקן. ט"ז ע"ש.
 

(ד) אין יוצאין בכסא - שהיה דרכם להוציא את הנכבד בכסא שהיה הוא יושב בקתדרא ואחרים היו נושאין את הקתדרא על כתפם כדי שלא ידחקוהו אנשים או כדי שלא יטנפו בגדיו וכתבו הפוסקים דדוקא בכסא אסור משום דהוא עובדא דחול אבל אם נושאו על כתפיו שלא בכסא מותר:

(ה) שהיו רבים צריכים לו - לבית המדרש לדרשה:

(ו) מותר - ואפילו יכול לילך ברגליו מותר אם יש בזה איזה צורך כגון שלא יטנף בגדיו או כדי שלא ידחקוהו אנשים וכ"ש אם היה זקן או טורח ההליכה מחמת חולשתו:

(ז) על הכתף - פי' אפילו על הכתף שמשים כל אחד ידו על כתף חבירו והכסא שהאדם יושב עליו על זרועותיהם וכ"ש אם נושאים הכסא בין ידיהם:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש