לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים תכב ד

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

לענין הפסקה אפילו באמצע כאשואל בשלום אדם שהוא צריך לנהוג בו כבוד ומשיב שלום לכל אדם כבאבל בענין אחר לא יפסיק:

הגה: ודוקא בראש חודש ופסח בימים שאין גומרים הלל אבל כשגומרים אותו לענין הפסקה דינו כמו בקריאת שמע. כגועיין לקמן סימן תפ"ח סעיף א'

מפרשים

 

(כא) אפילו באמצע ר"ל באמצע הפרק ועין לעיל בסימן ס"ו ותלמוד לכאן ביאור הדברים:

(כב) אבל בענין אחר וכו' ואפילו בין הפרקים [פר"ח]:

(כג) וע"ל סימן תפ"ח ששם מבואר היטב דיני הפסקה:
 

(*) אבל בענין אחר וכו':    עיין בא"ר בשם הרד"א ומשמע שם דלדעת הפוסקים דיחיד אין מברך על הלל אין שייך בזה שם הפסק כשקורא ביחיד. אכן מדברי המחבר שהביא למעלה דעת הרמב"ם שאין מברכין כלל בר"ח על הלל ושנהגו כוותיה והכא סתם בדין זה משמע דס"ל דדין זה שייך לכו"ע ולא דמי למי שקורא בספר תהלים דיכול להפסיק לכל דבר דשאני הכא דהוא פרסומי ניסא וחשיבא יותר ולהכי אין להפסיק בכדי וסברא זו נזכרת בברכות דף י"ד ואף לפי המסקנא שם מהני עכ"פ סברא זו שלא להפסיק בכדי:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש