לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים קמג ב

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אם כתבו כל חומש לבדו, אפילו בגלילה כספר תורה, אין קורין בו עד שיהיו כל חמשה חומשין תפורים ביחד.

הגה: והם כתובים בגלילה כספר תורה, אבל בחומשים שלנו אפילו כל ה' ספרים ביחד אין לברך עליהם (מרדכי סוף פרק הנזקין וסוף פרק הקומץ ותשובת הרמב"ן סימן קפ"ז וקצ"ט ורבי ירוחם נתיב ב' חלק ב' ואגור בשם שבלי הלקט ומהרי"ק שורש ס"ח והכל בו ומגיד משנה פרק ט' מהלכות ספר תורה), ובמקום שיש ספר תורה ואין שליח ציבור הבקי בנגינה בעל פה ראיתי נוהגים שהשליח ציבור קורא מתוך החומש בניקוד והעולה קורא אחריו מן הספר תורה הכשר:

מפרשים

 

(ב) אין לברך:    ומ"מ קורין בלא ברכה שלא תשתכח תורת קריאה [תניא] ומשמע שהחזן קורא בקול רם כמו בשאר פעמים וכ"מ בב"י בשם הרשב"א:

(ג) והעולה קורא:    והאידנ' נוהגים שאחד קורא מהחומש והש"ץ קורא מהס"ת וצ"ל הטעם משום דיש אנשים שאין יודעים לקרות בניגון וטעמים ואפי' מקרין אותם ויהיו מתביישים לכן מקרין להש"ץ ועיין רסי' קל"ט:
 

(ב) עליהם:    ומ"מ קורין בלא ברכה שלא תשתכח תורת קריאה. תניא. וכתב המגן אברהם משמע שהחזן קורא בקול רם כמו בשאר פעמים.

(ג) אחריו:    והאידנא נוהגים שאחד קורא מהחומש והש"ץ קורא מהס"ת. מ"א.
 

(ז) אין קורין בו - מפני כבוד הצבור:

(ח) אבל בחומשים שלנו וכו' - דהא אינן בגלילה וכן אינן תפורין בגידין ולא בקלף וכל דין ס"ת:

(ט) אין לברך עליהם - ובישוב שאין להם ס"ת נכון לקרות בחומשין בלא ברכה שלא תשתכח תורת קריאה ולא יקרא להעולים בשם כמו שהמנהג לס"ת אלא הש"ץ יקרא הכל בקול רם לפניהם:

(י) והעולה קורא - והאידנא נוהגים שאחד קורא מהחומש בלחש והש"ץ קורא אחריו מס"ת הכשר משום דיש אנשים שאין יודעין לקרות בניגון וטעמים ואפילו מקרין אותם לכן מקרין להש"ץ:
 

(*) אין קורין בו:    עיין במ"ב ואם רוצין הצבור למחול על כבודם יש דעות בין הפוסקים עיין בט"ז סימן נ"ג ובפר"ח שם:.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש