שולחן ערוך אבן העזר קעג ט

יבמה שהיא ערוה ליבם והיא אילונית, אפלו הכיר בה בעלה, הרי היא כמי שאינה, וצרתה חולצת או מתיבמת. ואם יבם הצרה מפני שהיה סבור שהערוה אילונית, ואחר כך נמצאת שאינה אילונית, תצא מיבמה בלא גט, והולד ממזר:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ח) אפי' הכיר בה: דכי אסר רחמנא צרת ערוה במקום מצוה הוא דאסרה וכיון דאיילונית היא דבלאו ערוה נמי לא חזי ליבום הוי צרתה צרת ערוה שלא במקום מצוה רש"י פ"ק דיבמות ולענין אשת אחיו שהיא איילונית ולא הכיר בה ואין ערוה על היבם אם היא מותרת ליבם נראה דתליא בפלוגתא המבואר בסימן מ"ד להני פוסקים דס"ל כשלא הכיר בה א"צ גט אז מותרת לו דהוי כאלו אינה אשת אחיו, אבל להפוסקים דס"ל דצריכה גט מדרבנן א"כ אסורה לו דהוי כאשת אח שלא במקום מצוה:

(ט) בלא גט: מאחר דהיא אשת אח שלא במקום מצוה והיא מחייבי כריתות אין קידושין תופסין בה אף על גב בחלץ לאחת תופסין קדושין בשניה ולא אמרינן דהיא מחייבי כריתות דשם כתיב אשר לא יבנה ניתק מכרת ללאו תוס' פ"ק דיבמות והגירסא ברמב"ם תצא בגט ט"ס ועיין בהגהו' דריש' שדחק את עצמו ליישב קושיא זאת למה בחלץ לאחת מהן קידושין תופסין בשניה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}