לדלג לתוכן

שולחן ערוך אבן העזר קנו ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מי שזנה עם אשה, בין פנויה בין אשת איש, ונתעברה, ואמר: זה העובר ממני הוא, ואפילו היא מודה לו, הרי זה ספק, וחולצת ולא מתיבמת.

ואם היו חבושין בבית האסורים, שודאי הוא ממנו, פוטר (מרדכי פרק כיצד). ויש אומרים אפילו בזונה אחרת המיחדת לו (המ"מ פ"ג):

מפרשים

 

(טו) זה העובר ממני:    מרמב"ם משמע אפי' לא דיימי מאחרים מ"מ אין פוטר אף על גב לענין תרומה פסק דלא חיישינן שמא זנתה מאח' כתבתי בסי' ד' תרומה בזה"ז דרבנן מ"ה מקיל וכ"כ ב"ח אלא קשה ליה למה פסק בארוסה שנתעברה דשדינן הולד אחר הארוס ולא חיישינן שמא זינתה עם אחר משום דסבר בארוסה איכא איסור דאורייתא חשש ממזר מ"ה קשה לי' כהנ"ל ובאמת לק"מ כי ספק ממזר מדרבנן הוא ואפשר דקשה ליה דהא הכל פסולים לה רק הארוס כשר למה היא נאמנת דהא דספק ממזר כשר מדאורייתא דווקא ברוב כשרים או מחצה על מחצה ולא ברוב פסולים מ"ה תירץ דנאמנת הואיל הארוס זה היתר לה שדינן אחר ההיתר אלא בסימן ד' כתבתי אף ברוב פסולים נאמנת להכשיר מטעם דאכתי ספק הוא שמא הלכה היא לבועל וקבוע כמחצה על מחצה דמי וע"ש מיה' מה שכתב הרמב"ם בפנוי' שאמר' מממזר נתעברתי דאמרינן שמא עם אחר זנתה קשה לשיטת הרמב"ם דס"ל בשפח' ליכא א"ד אבל דברי המחבר עולים יפה דס"ל לחלק בין א"ד לאיסור דרבנן ותרומה דרבנן היא לכן לא חיישי' שזנתה עם אחר וכאן איכא א"ד חיישינן ובפנוי' כשאומרת מממזר נתעברתי איכא חשש דאוריי' לכמה פוסקים כשישא שפחה ובארוס' כשרוצה להכשיר לא חיישינן שמא זינתה עם אחר דהא להכשיר מדאוריי' נמי כשר ולדעת הנ"י אפי' במיוחדת חיישינן שמא זנתה ג"כ עם אחר, ולרשב"א והרא"ש כל שבא עליה וא"י אם בא עליה אחר לא חיישינן שמא בא עליה אחר אפי' בא"ד, ולהמגיד אם בא עלי' ולא דיימי מעלמא לא חיישי' שמא בא עלי' אחר ועיין סי' ד':

(טז) וי"א אפי' בזונה אחרת המיוחדת:    מה שנרשם המ"מ פ"ג ליתא אלא הרא"ש בתשו' כ"כ דרמב"ם מודה במיוחד' והרא"ש לשיטתו כתבתי בסמוך:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש