שולחן ערוך אבן העזר קל ח
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קל · ח · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
כתב שני גיטין בשני דפין במגילה אחת, זה אצל זה, והעדים מתחת זה לתחת זה, ששם העד תחת הראשון ושם אביו תחת השני, וכן העד השני תחתיו, את ששמות העדים חתומים תחתיו, כשר. ואם כתב "ראובן בן" תחת הראשון, "יעקב עד" תחת השני, פסול השני. ואם כתב "ראובן" תחת הראשון, ו"בן יעקב עד" תחת השני, אף השני כשר.
- הגה: ואם נמסר בעדים ליד אותה שאין עליו עדים, כשר בדיעבד, דהא לא גרע מאלו לא היו עליו עדים כלל (ב"י בשם הרמב"ם) ועין לקמן סי' קל"ג:
מפרשים
(ט) ואם כתב ראובן בן: אף על גב בעלמא אם חתם את עצמו ראובן בן פסול ש"ה דקאי על יעקב עד שתחת השני אבל בשני אין אומרי' דקאי יעקב עד על ראובן בן תוס' ולכאור' משמע כאן דהשני פסול אפילו אם א"י לנו אם זה הוא חתימת יעקב ולא משמע כן מסוגי' אלא מסתמא דאמרינן זה הוא חתימו' יעקב וכשר דהא חתם יעקב עד אלא דוקא כשידוע לנו שאין זה חתימות יעקב אז הוא פסול ואם חתם תחת א' ראובן ותחת השני בן יעקב עד שניהם כשירים משום ראובן קאי על יעקב עד שתחת השני והשני כשר דהא חתם את עצמו בן יעקב עד כן עולה מסוגיא וכן הוא דעת הב"י ומהרש"ל ופרישה וב"ח:
ושם אביו תחת השני בזה הימני כשר וכ' הטור ואם שם העדים תחת השמאלי ושם אביהם תחת הימני כגון שחתמו בשני שיטין פי' כזה אז השמאלי כשר וכן פרש"י בהמגרש דפ"ז שמו בסוף השיטה ושם אביו תחת הימני בראש השיטה שתחתיה ויש להקשות דא"כ הימני פשיטא דפסול מצד שבן יעקב הוא רחוק מן הגט שלמעלה ממנו ב' שיטין דהא ראובן הוא חתימה בשיטה שאחר הגט וכן יעקב הוא בשיטה שתחת אותו השורה וה"ל רחוק ב' שיטין מגט שלמעלה ממנו וא"כ מאי קמ"ל דהימני פסול. וי"ל כיון דחתימת ראובן היא מתחלת בסוף בשיטה וגמר שלה בתחלת השיטה שאחריה נראה לכל ששם מקומה דציור זה שייך להתחלה זו וה"ל כאלו ג"כ יעקב תוך שיעור הראוי וה"א דחתימת ראובן מהני לשני הגיטין דשמו עצמו שייך לשמאלי ומה שכ' בן יעקב היא חתימה שניה שלו לגט ימיני וא"א לכתוב בן יעקכ בשוה לראובן שאין דרך חתימה בכך א"כ אם יכתוב תנאי באויר שלפני בן יעקב היה ניכר הזיוף קמ"ל דהימני פסול דבן יעקב לא הוה חתימה. הרב ב"י הקשה כאן קושיא על הטור והשאירה בתימה וראיתי ע"ז תירוצים שאינם מתישבים אציע לפניך הסוגיא ויתברר בס"ד דאין כאן קושיא כל עיקר איתא בסוגיא על האי דינא דב' גיטין זה בצד זה ולתכשרי שניהם האי קמא בראובן והאי בתרא בבן יעקב עד דהא תנן בן איש פלוני עד כשר ומשנינן דכתוב ראובן בן אקמא ויעקב עד אבתרא ולתכשר האי בראובן בן ולתכשר האי ביעקב עד דהא תנן איש פלוני עד כשר דלא כ' עד דמתניתין דוקא נקט איש פלוני עד דהיכא דלא חתם פב"פ בפי' עד ואבעית אימא לעולם דכ' בה עד וידעינן בהא חתימה דלא דיעקב הוא פרש"י אלא זה של בנו היה הא חזינן דאם כתב ראובן בן על א' ועל הב' יעקב עד ג"כ כשרים שניהם ולא מפסל השני אלא אם כתב ראובן על הא' ועל הב' בלא עד וע"כ תמה ב"י למה לא כ' הטור חילוקים אלו ובדרישה בשם רש"ל כתב דהטור מיירי בלא כתב עד ואין זה נייח דמ"מ ה"ל להטור לחלק בכך ותו דלמה לא כתב החילוק דראובן או ראובן בן דבזה מתכשרו שניהם או א' מהם ותו תימה גדולה ופלא למה (לא) תמה ב"י על הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שלא זכרו שום דבר מחילוק זה ולא הביאו כלל הגמרא מזה הפלפול ובאמת לק"מ דעיקר החילוק שבין התירוצים דבגמ' הוא בזה דלתירוץ א' בא לבאר אמאי לא מתכשרו שניהם מכח שנאמר דכל גט יש לו עדים מיוחדים דהא' יש לו ראובן והשני יש לו עד אחר שחתם בן יעקב עד ובדרך זה הוצרכו לתרץ בגמרא דאיירי באופן שאין כשר אלא אחד והשני לא מתכשר מכח חתימת אחר וזה האחר בחתימת ראובן בן או אם (לא) כ' עד בסוף והתירוץ השני בא לומר דאין כאן סברא כלל להכשיר השני מכח חתימת אחר דלא מיירי בזה שלא מיירי דידעינן בזה שמה שכ' בן יעקב עד הוא כתב יד ראובן והוא גמר חתימתו וזה מבואר בל' הגמרא דאמר דידעינן ביה דלא דיעקב היא דלכאורה קשה וכי מכירין כל יעקב שבעולם דזה לאו חתימתו היא אלא ודאי דה"ק דידעינן חתם זה בגמר חתימתו וכן פרש"י בהדיא אלא זה של בנו היא נמצא אפילו חתם ראובן על אחד ובן יעקב על השני לא מהני להשני כיון שלא ביקש לחתום על השני רק היא גמר החתימה של הא' וע"כ לא מהני לתירוץ הא' אלא דהיינו תופסים דלא הוה בן יעקב גמר החתימה של ראובן מן גט הא' אלא אפשר שראובן עצמו כתב לזה בן יעקב עד בפעם אחרת על הגט השני אבל למאי דמסקינן דידעי' שהבן חתם עצמו על הגט הא' וכתב שמו תחתיו וגמר חתימה דהיינו שם אביו על הגט השני אין ענין זה לעדות כלל וראיה לזה עוד ממ"ש הטור בסימן זה וז"ל מיהו אם היו ב' גיטין בב' דפין זה בצד זה וחתם הא יוסף לבד וחתם בשני בן יעקב עד תחת השני כשר כו ש"מ דחתימה אחרת בעי' בשני אלא ה"א דגמר חתימתו הוה ג"כ חתימה מיוחדת קמ"ל דזה אינו דעיקר חתימתו בהתחלה והגמר לא מקרי חתימה אחרת וע"ז אזלא הסוגיא ע"ש אח"כ מפלפל דשמא עשה הוא חתימה בגמר החתימה ואחר שכן הוא פי' הסוגיא לק"מ על הטור דהדין שיוצא מן התירוץ הא' אינו תלוי בשני גיטין אלא תלוי אם מועיל חתימה כזו על איזה שום אדם בעולם וזה כתבו הטור אח"כ בסעיף זה החילוק של לשון החתימה באיזה אופן צריך שתהיה והטור לא כ' כאן אלא מה שנלמד מתירוץ האחרון שידעינן ודאי שזהו גמר חתימת ראובן וייחס עצמו בשם יעקב אביו וע"כ כ' הטור שמם ושם אביהם כו' להורות דודאי הוא שזה שם ראובן שמזכיר שם אביו והוא גמר חתימה של גט הא' ובזה אין יד ולא רגל ולא פתחון פה לחלק בין אמר עד או לא או ראובן סתם או ראובן בן דאלו חלוקים אינם משתמשים אלא באם אין מכירים שבן יעקב עד הוא גמר החתימה של ראובן אבל במכירים לא מחלקינן כלל בזה וע"כ לא זכר הטור כלל מזה כאן כל זה ברור ופשוט בדעת הטור בס"ד ובדרישה לא נחית לדברים אלו וע"כ נכנס בפלפולים ופירש בדברי הטור דאם היה כתוב שם עד היו שניהם כשרים וכ"כ רש"ל ומו"ח ז"ל וכל זה אינו עיקר כלל לפע"ד בזה הדין שזכר הטור דבשום גווני בזה אין הכשר אלא לאחד מהם כיון שידוע שאין כאן אלא גמר חתימה:
ובן יעקב עד תחת השני הגם שרבינו בעל הש"ע מימיו אנו שותים מ"מ אין משוא פנים בדבר הלכה דכיון דב' כאן ברישא ושם אביו תחת הב' והוא לשון הטור והינו שידוע לנו דברחה ובתירוצא בתרא בגמ' לא מהני בן יעקב עד על השני שאינו אלא גמר חתימת הגט הא' כמו שבארנו בסמוך בס"ד דמ"ה לא הביא שום פוסק הך פלפול של הגמרא בזה ואף שכ' ב"י שרבונו ירוחם הביא דין זה הוא מיירי באין ידוע דהאי בן יעקב הוא גמר חתימת של ראובן כנלע"ד: