שולחן ערוך אבן העזר צד א
שולחן ערוך אבן העזר · צד · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
כדרך שנזונית אלמנתו מנכסיו, כך נותנין לה כסות וכלי תשמיש ומדור, או יושבת במדור שהיתה בו בחיי בעלה.
- הגה: ואינה משמשת בכל הבית עם היורשים, רק נותנין לה מדור מיחד לפי כבודה בבית (הר"ן פרק נערה בשם הרשב"א והמגיד משנה פרק י"ח). ויש אומרים דיכולין לתן לה מדור הראוי לה בבית אחר (כן משמע במרדכי פרק הנושא ובפרק נערה שנתפתתה). ואין האלמנה יכולה להשכיר מדור שלה לאחרים (תשובת הרשב"א ובהר"ן פרק הנושא).
ומשתמשת בכרים ובכסתות בעבדים ושפחות שנשתמשה בהם בחיי בעלה, כשהיה בעלה במדינת הים (בהר"ן פרק נערה):
מפרשים
(א) וכלי תשמיש: מבואר בגמרא שמשתמשת בכלי כסף וזהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה:
(ב) ואינה משמשת בכל הבית עם היורשים: אף על גב דבחיי בעלה היתה משתמשת בכל הבית מ"מ תנאי כתובה דאת תהא יתבא בביתי למעוטי קאתי שא"צ ליתן לה כל המדור ברשות' כדרך שהיתה בחיי בעלה רק שיתנו לה דירה מיוחד' לפי כבודה ולא שתשמש בערבוביא עם היורשים בכל הבית ואין זה צניעות לאשה:
(ג) הראוי לה בבית אחר: במרדכי איתא אם לא ירשו רק בית א' אינה דרה עמהם אפי' הבית גדול אבל אם ירשו שני בתים מחויבים ליתן לה מדור בבית השני וכן צ"ל כוונת הרב בהג' כאן דלפי דעה הא' אין יכולין לדחות' מן הבית אפי' לא ירש רק בית אחד כל זמן שאין הבית צר אבל לדעה השני' אפילו בבית גדול יכולין לדחותה ולהשכיר לה בית אחר ומ"מ לא הי' לו לסתום דבירשו שני בתים לכ"ע אין יכולין לדחותה מן הבית השני:
(ד) להשכי' מדור שלה לאחרים: בתשובת הרשב"א סי' א' נתיב ג' כתב דין זה בשם הירושלמי וכתב הרשב"א בעלמא מי שיש לו בשל חבירו יכול הוא להשאיל ולהשכיר לאחרים אבל מדור אלמנ' שאינה אלא מתנאי ב"ד כדי שלא תתבזה וכו' לה לבדה התנו ולא שתשכירנו והר"ן העתיק בפרק הנושא תוספתא האומר תנו בית ארמלות לבתי אין נותנין אלא א"כ קבלה עליה שתשב בתוכו יכולין יורשין לעכב על ידה שלא תשכירנו ומסיים בתוספתא לפיכך אם מתה הן יורשין אותה כלומר ולא יורשי הבת כי כוונת האב היה שלא תתבזה באלמנותה וכמ"ש הרשב"א כנ"ל:
(ה) כשהי' בעלה במד"ה: ירושלמי הוא העתיקוהו הר"ן והמ"מ וכלומר שודאי אלמנה אין צריכ' להתנהג בעבדים ושפחות ובכלי כסף וזהב כדרך שהתנהג' כשהיתה אצל בעל' רק כמו שהית' בחיי בעלה בלא בעלה כשהי' בעל' במד"ה וכמ"ש לפני זה שאינ' משמשת בכל הבית כמו שהיתה משמשת בחיי בעלה ועיין בתשוב' הרשב"א סי' תתקנ"ד אם בנות משפחתה רגילין בשתי' ובשלש שפחות נותנין גם לאלמנה כן לפי שאינה יורדת עמו אבל וכו' ע"ש והכוונה אם בנות משפחתה אלמנות יש להן ב' או ג' שפחות:
(א) כדרך שניזונת וכו': כי כל הני מת"כ הם אפי' לא כתב לה ונראה אם תובעת כתובה הפסידה כל הני כמו דמפסדת מזונות אף על גב דכתב הרא"ש דאין מזונות ודירה תלוי' זה בזה כי לפעמים יש לה דירה בלא מזונות מ"מ אם תובעת הכתובה או מכרה הפסידה הכל וכן משמע שם ובטור ובכלל כלי תשמיש איתא בש"ס משתמשת בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשתמשת בחיי בעלה כשהיה במ"י:
(ב) כך נותנים לה וכו': לכאורה משמע הבריר' ביד היורשים ליתן לה מדור בבית אביהם או במקום אחר אפי' אם אפשר ליתן לה מדור בבית אביה' וליתא אלא ה"ק נותנים לה מדור באותו בית אף על גב בחיי בעלה היתה יושבת בחדר אחר מ"מ אם נתנו לה מדור באותו בית יכולין ליתן לה חדר אחר אבל בבית אחר א"י ליתן לה מדור אפי' היה לאביהם שני בתים:
(ג) וי"א דיכולים ליתן לה מדור: היינו אם לא הניח אלא בית א' אפי' אם הוא בית גדול ויכולים ליתן לה דירה באותו בית מ"מ רשות בידם ליתן לה דירה בבית אחר ואם יש להם שני בתים נותנים לה מדור בבית השני ולא בבית שדר בו אביהם, ודין זה לא מצינו במפורש אלא דייקו מל' רב צמח גאון ויש לדחו' ובתוס' וברשב"א והרא"ש ושאר פוסקים לא משמע כן:
(ד) ואין אלמנ' יכולה להשכיר: אף על גב בעלמא קי"ל מי שיש לו דירה בבית חבירו יכול להשכיר כמ"ש בחושן המשפט סי' שי"ז שאני מדור אלמנה שאינה אלא כדי שאל תתבזה תשו' רשב"א סי' אלף י"ג ועיין בר"ן פ' הנושא הביא תוספתא האומר תנו בית ארמלות לבתי יכולים היורשים לעכב על ידה שאל תשכיר ואם מתה הם יורשי' ולא יורשיה:
(ה) כשהיה בעלה במ"י: ואם בנות משפחתה אפילו אלמנות רגילים להשתמש בשתים ושלש שפחות או בכלי כסף נותנים לה לפי שאינה יורדת עמו תשובת רשב"א:
כשהי' בעלה פי' לאפוקי בזמן שהיה בעלה אצלה שאז הילת' צריכה ודאי טפי:
(א) אלמנתו: כי כל הני מתנאי כתובה הם אפילו לא כתב לה. ואם תובעת כתובה או מוכרת הפסידה כל הני כמו דמפסדת מזונות. ובכלל כלי תשמיש איתא בש"ס משתמשת בכלי כסף ובכלי זהב כדרך שמשמשת בחיי בעלה.
(ב) אחר: היינו אם לא הניח אלא בית א' אפילו אם הוא בית גדול ויכולים ליתן לה דירה באותו בית. מ"מ רשות בידם ליתן לה דירה בבית אחר. ואם יש להם שני בתים נותנים לה מדור בבית השני ולא בבית שדר בו אביהם ח"מ ב"ש ותוס' ורא"ש ורשב"א ושאר פוסקים לא ס"ל כן. ב"ש.
(ג) הים: כלומר שודאי אלמנה אינה צריכה להתנהג בעבדים ובשפחות ובכלי כסף וזהב כדרך שהתנהגה כשהיתה אצל בעלה רק כמו שהיתה בחיי בעלה בלא בעלה דהיינו כשהיה בעלה במד"ה ואם בנות משפחתה אפילו אלמנות רגילים להשתמש בשתים ושלש שפחות או בכלי כסף וזהב נותנים לה לפי שאינה יורדת עמו רשב"א ח"מ ב"ש.