לדלג לתוכן

שולחן ערוך אבן העזר ב ו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

לעולם ישתדל אדם לישא בת תלמיד חכם ולהשיא בתו לתלמיד חכם. לא מצא בת תלמיד חכם, ישא בת גדולי הדור. לא מצא בת גדולי הדור, ישא בת ראשי כנסיות. לא מצא בת ראשי כנסיות, ישא בת גבאי צדקה. לא מצא בת גבאי צדקה, ישא בת מלמדי תינוקות, ואל ישיא בתו לעם הארץ:

הגה: ועל בנותיהן הוא אומר: ארור שוכב עם בהמה. וכל זה בעם הארץ שאינו מדקדק במצוות (טור). ומצוה לאדם שישא בת אחותו (גמרא בסנהדרין וביבמות), ויש אומרים אף בת אחיו (פ"ב מהל' איסורי ביאה):

מפרשים

 

(כ) וכל זה בע"ה שאינו מדקדק:    עיין ב"י ודרישה וב"ח אפילו אינו עובר להכעיס מ"מ כיון שעובר על מצות ויודע המצוה נאמר עליו הם שקץ ובנותיהם שקץ ומ"ש הטור דעובר להכעיס עיין בדבריהם:
 

ארור שוכ' עם בהמה פירש"י שדומו' לבהמה שאין להם לב להבין כי חייך ואורך ימיך עכ"ל נראה פי' לדבריו דטבע הנשים שיבטלו בעליהם מתורה בשביל שהם סוברים שמכח זה יתעסקו בסחורות ויהיה להם טובות עה"ז משא"כ אם יעסקו בתורה לא יהו להם רק עה"ב לחוד ובאמת אינו כן אלא היא חייך בעה"ז ואורך ימיך בעולם שכולו ארוך שהוא עו"ה ולמדנו מדברי רש"י אלו שאם נמצא בת לע"ה שהיא חכמה ומבינה ענין שזכרנו דאין בזה איסור מצד שאבי' ע"ה כנלע"ד:

בע"ה שאין מדקדק במצות בטו' כ' ולא בכל ע"ה קאמר אלא במי שהוא חשוד לעבו' להכעיס וחלק ב"י ע"ז ואמר אפילו אינו עובר להכעיס אלא לתאבון או שאינו בקי בדקדוקי מצות וכן הם דברי רש"י שכ' נשותיהם שרץ שאינן זהירות במצות עכ"ל והך דקדוקי מצות אין פירושו שאין יודעים רק עיקר המצות ולא דקדוקי' ופרטי' דא"כ רוב בני אדם מהמון עם אינם יודעים זה ודוקא לאנשים צדיקים רגילים לקרותם מדקדקים דמדאמרו על זה נשותיהם שרץ משמע דקאי על עניני נדה דצריכה ידיעה ברורה להזהר מאוד מזה וכיון שהבעל ע"ה ואינו יכול ללמדה ע"כ הם קרוי שרץ שהוא שורץ ומוליד באיסור ועל מ"ש הטור שהוא חשוד לעבור להכעיס ק' האיך תלוי זה בע"ה וכי לא שייך לומר כן אף בידוע רבונו ומכוין למרוד בו אלא נראה דלא בא לאפוקי ע"ה ששומע לקול מוריו דיש לו תקנה דילך אצל חכם וישמע ממנו משא"כ בע"ה שהוא שונא חכמים כמ"ש ר"ע כשהייתי ע"ה אמרתי מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור לזה אין תקנה כי אף אם ישמע מן החכם ילעיג עליו מחמת שנאתו ונמצא מתורץ תמיהת הב"י דודאי אף הטור נתכוין שעוב' לתיאבון אלא שאנו חושדים אותו שיעבו' גם להכעיס נמצא שאין לו תקנה במוסר חכמים כנ"ל בזה:
 

(יד) הדור:    ואם יקח המיוחסת יצטרך לקבל צדקה טוב שיקח אותה שאינה מיוחסת ס"ח סימן שפ"א.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש