שו"ת רשב"ץ (תשב"ץ)/חלק ד/טור השלישי/י
שאלה י:
שאלה ששאלו ממני חכמי פאס והם החכם כה"ר משה שוכליר יצ"ו והחכם כה"ר אברהם והחכם כה"ר יוסף כרבשא ישצ"ו וז"ל ראינו נוהגים במקומינו כשיצטמק התבשיל נותנים בו מרק ממקום אחר ואין מקפידין אם יהי' אותו מרק חם או צונן ויש מהם שמקילי' יותר שמטמיני' מערב שבת קומקום של מים חמין אדעתא דהכי שאם יצטמק התבשיל נותני' בו אלו המים ותמהנו על זה כי לא ראינו סמך לזה לא מהגמרא ולא בדברי הרי"ף ז"ל ולא בהרמב"ם ולא בהרא"ש ולא בבעל הטורים ז"ל וראינו ממעכ"ת להודיענו אם יש סמך לדבר זה ואיה מקומו עכ"ל:
תשובה:
דעו ישמרכם האל כי מגורשי' מארץ קטלוניא אנחנו וע"פ מה שנהגו אבותינו ז"ל בהיותם שם נהגנו גם אנחנו במקומות אלו אשר נתפזרנו בהם בעונותינו ואתם יודעים שרבני קטלוניא אשר כל מנהגי הקהלות מיוסדים ע"פ הוראת' הם הרמב"ן והרשב"א והרא"ה והר"ן זצ"ל ועוד כמה רבני' גדולי' אשר היו בכל דור עם הרבני' הנז' אע"פ שלא נתפשטו פסקיהם ולא יצאו לאור העולם ולכן אין ראוי לפקפק על מנהיגי קהלותיה' אע"פ שלא ימצא אותו ענין מפורש בספרי' כי מסתמא ע"פ גדולי' הללו נהגו. וכ"ש שענין זה שהגדלת' תמיהתכם עליו הוא דבר ברור ההיתר כי מענין המרק אין להסתפק בהיתרו אפי' הוא צונן שזה מוזכ' בגמ' וזהו אומרם (שבת קמ"ה ע"ב) כל שבא בחמין מע"ש שורין אותו בחמין בשבת וזה ודאי אפי' בצונן וכן פירשו המפרשי' ז"ל וכ"כ הרב רבי' יונה ז"ל והר"ן בפי' ההלכות. ומענין המים שראית' מטמיני' כבר קדם לכם רב גדול בישראל רבינו יונה ז"ל שכתב וז"ל והמכשלה הגדול' תחת יד קצת העם שטומני' קומקום של מים חמין ליתן לתוך הקדר' בשבת כשהתבשיל מצטמק ופעמים שהאחד מהם אין היד סולדת בו והאחר היד סולדת בו ומתבשל זה מזה ונמצאו מבשלי' בשבת ואפי' אם שניהם היד סולדת בהם הא איכא מ"ד בירוש' (שבת פ"ג ה"ה) דעירוי לאו ככלי ראשון וכשמערין המים לאלתר שיצאו מן הכלי אע"פ שהם רותחין פסק כח רתיחתן מלבשל כדין כלי שני והרי הן מתבשלי' בתוך כלי ראשון ומים המתבשלי' שפסקה רתיחתן יש בהן משום בישול עכ"ל הרב ז"ל. ולדבריו אפי' עדיין המים חמין אסור לתת מהם לתוך קדירת התבשיל שהיא כלי ראשון וכ"ש כשהוא על האש. אלא שהר"ן ז"ל בפי' ההלכות תמה על סברא זו וכתב וז"ל לא ידעתי מנין לו זה שהרי כל שבא בחמין מלפני השבת שורין אותו בחמין בשבת אע"פ שהוא צונן גמור ולא ידעתי הפרש בין מים מבושלים למתבשל אחר וצ"ע ובדיקה עכ"ל. ואע"פ שאיני כדאי להכריע נלע"ד שעל דברי הר"ן יש לסמוך ואין לחלק בין מרק למים הואיל ובגמ' אמרו סתם כל שבא בחמין ולא חלקו בין שום דבר לדבר ולכן הרוצה לחלק ולומר שהמי' אחר שנתבשלו אם פסקה רתיחתן יש בהם משום בישול עליו להביא ראיה מהיכן יצא לו חילוק זה אבל מסברא בעלמא אין שומעין לו. ומאחר שלא מצינו לדברי האוסר בירור וראיה. והמנהג הזה הוא מימים קדמונים ראוי להניחם לנהוג מנהגם והרוצה להחמיר בדבר שאין בו איסור מפורש גורם מחלוקת כ"מ ולא ישמעו לו וכ"ש שיאמרו שכבר נהגו זה לפני כמה גדולים ולא מיחו בהם. נאום הכותב בס' וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום: